קטע זה מכיל תיאור לאופן בו מתבצע המנהג לפי נוסח חב"ד והייחודיות מהנהוג בשאר קהילות ישראל. בשונה ברוב הקהילות, בהן מברכים את הילדים בערב יום כיפור ובערב שבת, בקרב חסידי חב"ד נוהגים לומר את הברכה רק בערב יום כיפור ובערב
קטע זה מכיל סרטון ובו קליפ לשיר 'פותח את ידך' בביצוע גד אלבז. השיר קצבי, בסגנון מוזיקת דאנס, ומשלב בין השפה האנגלית לפסוקים בעברית, ועוסק בהודיה לאל על המזון. גד אלבז הוא זמר יהודי חרדי שיוצר מוזיקה מודרנית בשפה אנגלית ועברית,
קטע זה מכיל מאמר קצר של חכם עזרא ציון מלמד מתוך אתר החכם היומי, העוסק במנהג שאין להתיישב לסעודת השבת לפני שמעניקים מזון גם לעניים שבקרבנו. כך מספר חכם עזרא: "הכרתי בילדותי שמש זקן (שמו אגבאבא בן יצחק שמש), שבערב שבת
בקטע זה ניתן לצפות בסרטון לילדים מתוך 'קבלת שבת עם רינת', הממחיז סיפור על חלות השבת. האגדה על אשתו של רבי חנינא מספרת על הרב ואשתו שהיו עניים מאד ולא היה ביכולתם לרכוש חלות לשבת. על מנת להסתיר את מצבם
קטע זה מכיל מאמר מאתר 'לימודי דעת' מטעם מרכז ההכנה למבחני ההסכמה של הרבנות הראשית, המציג שאלות הלכתיות בנוגע לברכת 'המוציא' ואת התשובות לשאלות אלו על פי ההלכה. דוגמאות לשאלות מן המאמר: מהי כמות הלחם המינימלית עליה צריך ליטול ידיים
קטע זה מכיל מאמר קצר מתוך אתר 'החכם היומי', בו מתייחס חכם ראובן בן דוד לשאלה מדוע יש לשים עשר אצבעות על הלחם כאשר רוצים לבצוע אותו. לטענת חכם בן דוד, הסיבה היא כנגד עשר מצוות הנוהגות בתבואה: לא תזרע כלאיים, לא
הסרטון בקטע זה לקוח מתוך סרט הקומדיה הישראלי 'חגיגה בסנוקר'. בקטע זה נראה שולחן השבת של הרב בשעת ברכת 'המוציא', כאשר אחד מהיושבים לשולחן מבקש את החתן לקום ולברך, מה שיוצר בעיה כיוון שבשולחן יושבים שני חתנים המעוניינים לשאת את
בעמוד זה ניתן לצפות במערכון קצר של חבורת הקומיקאים הדתיים 'אנדרדוס', המציג בצורה הומוריסטית את הברכה על הלחם ואת המנהג שלא לדבר עד לאחר אמירתה. המערכון נוצר בשנת 2014 בהשתתפותם של חברי ההרכב: יאיר יעקבי, מתן צור, אשר בן אבו
קטע זה מכיל סרטון ובו מערכון הומוריסטי מהתכנית 'קצרים', הנוגע למנהג עדות המזרח לבצוע את הלחם ולא לפרוס אותו. המערכון משנת 2005 בהשתתפותם של קרן מור ומוני מושונוב. קצרים היא תכנית מערכונים ישראלית של חברת רשת .
אתר זה מכיל קישור לאפליקציה בשם 'בואו נאפה חלה", המיועדת לילדים יהודים דוברי אנגלית. באמצעות האפליקציה יכולים הילדים 'לאפות' חלה מבלי ללכלך את הידיים- לערבב, לקלוע צמות, לאפות, לקט, לברך ולאכול, הכל על מסך הטלפון או הטאבלט. האפליקציה, מבית 'בים
קטע זה מכיל סרטון מוזיקלי ובו נעימת הפסוקים שנוהגים בעדות המזרח לומר לפני הברכה על הלחם בערב השבת: "עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעיתו. פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון". הקטע בביצועו של אמן כלי
קטע זה מכיל התייחסות קצרה של הרב אברהם אבוחצירא מתוך אתר החכם היומי לשאלה מדוע יש להניח את הלחם על השולחן בסעודת השבת. וכך אומר חכם אבוחצירא: "למה צריך להיות לחם על השולחן? – לזה אמר: כי אין הברכה שורה על מקום
בקטע זה ניתן למצוא קישור למאמר של חכם אהרון מעלי הכהן טוויל, העוסק במנהג לומר את הפסוק "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון" לפני ברכת 'המוציא'. על פי המאמר, מקור המשפט הוא בפירוש הפסוק: "ה' שומרך ה' צלך על
בסרטון חובבים זה מתועדת ההבדלה במנגינה המקובלת בקהילות אורתודוקסיות אשכנזיות רבות, ומקורה ככל הנראה בחסידות מודז'יץ, על אף שהיא מיוחסת גם לרבי שלמה קרליבך. ר' קרליבך היה מורה ומלחין חסידי שחי ופעל בארצות הברית במאה ה- 20 וכתב ניגונים ולחנים
קטע זה מכיל סרטון המסביר מתי יש לערוך את ההבדלה. לפי המנהג המקובל, ההבדלה נעשית 18 דקות לאחר צאת השבת או החג. ניתן לקבוע שהגיעה שעת הבדלה אם ניתן לראות בשמים שלושה כוכבים. זאת לפי קביעתו של הגר"א (הגאון רבי אליהו