בקטע זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות הפיוט המוכר 'יה ריבון עולם', שנכתב ע"י רבי ישראל נג'ארה. הפיוט, אותו נהוג לשיר בין היתר בליל שבת, נכתב במקור בארמית ומצורף לו כאן התרגום לעברית. הפיוט משבח ומפאר את מעשיו וגדולתו של
בקטע זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות הפיוט המוכר 'צור משלו אכלנו', שמקובל בקהילות רבות ושונות על אף שמחברו אינו ידוע. הפיוט, אותו נהוג לשיר בין היתר בליל שבת, מברך את הקב"ה על הטוב שנתן לנו והמזון שזן אותנו. יש
בקטע זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות הפיוט 'הנה אנוכי שולח לכם', אותו נהוג לשיר במוצאי שבת. הפיוט, שמחברו לא ידוע, מתכתב עם טקס ההבדלה והמקום המרכזי שתופסת בו דמותו של אליהו הנביא. לפיוט מספר נוסחים וביצועים, וכאן הוא מובא
בקטע זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות הפיוט 'אוחילה לאל', המוכר בעיקר בקרב קהילות אשכנז. את הפיוט, שמחברו לא ידוע, נהוג לשיר בין היתר גם במוצאי שבת. עם זאת, הוא מוכר בעיקר כפיוט הנהוג לשיר בראש השנה ובימים הנוראים. לפיוט
קטע זה מכיל ביצוע ל-'מזמור לדוד' הנהוג לשיר כהקדמה לקידוש של בוקר שבת. המזמור, המהווה חלק מאוסף הקטעים המכונים 'מזמור לדוד', לקוח מתוך פרק כ"ג בתהלים. למזמור לחנים רבים ושונים, וכאן הוא מופיע בביצועה של שולי נתן. מילות המזמור המלא:
בקטע זה ניתן לצפות בדף מקורות המהווה בסיס ללימוד משותף סביב מנהג ההבדלה והמקורות העומדים מאחוריו. הדף מכיל את נוסח ההבדלה (אשכנז), מקורות נוספים המתייחסים למנהג ושאלות מנחות המלוות את הדיון ומשמשות כבסיס ללימוד בקבוצה. הדף מיועד לאלו המעוניינים להעמיק
בקטע זה ניתן לצפות בדף לימוד העוסק במספר פיוטים הנהוג לשיר במוצאי שבת ומנסה לעמוד על משמעותן. הדף, המכיל את מילות הפיוטים ושאלות מנחות לדיון משותף עליהן, מנסה לעמוד על התחושות שכל פיוט מנסה להעביר ולעורר, כמו גם על התחושה
בקטע זה ניתן להאזין לביצוע של הפיוט המוכר 'כי אשמרה שבת' בליווי מילות השיר. הפיוט נכתב ע"י ר' אברהם אבן עזרא, מחשובי המשוררים וההוגים היהודיים בימי הביניים ונהוג לשיר אותו, בין היתר, כחלק מסעודת ליל שבת. לפיוט ביצועים רבים, וכאן
בקטע זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות הפיוט המוכר 'על אהבתך אשתה גביעי', שנכתב ע"י רבי יהודה הלוי, מגדולי משוררי ישראל בכל הזמנים ומההוגים הבולטים ביהדות ימי הביניים. הפיוט, אותו נהוג לשיר בין היתר בליל שבת, משבח ומפאר את יום
בקטע זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות הפיוט המוכר 'ישמחו במלכותך', שמיוחס לחז"ל. הפיוט, אותו נהוג לשיר בין היתר בליל שבת, משבח ומפאר את מעשיו וגדולתו של הקב"ה והחסד שעשה עם ישראל. הוא מוכר בעיקר בקרב עדות אשכנז. לפיוט קיימים
בקטע זה ניתן להאזין לביצוע מודרני של הפיוט המוכר 'בר יוחאי', אשר נהוג לשיר בקרב עדות המזרח בליל שבת. הפיוט נכתב ע"י רבי שמעון לביא ומתאר את מעלותיו ונפלאותיו של התנא המפורסם ר' שמעון בר יוחאי מתקופת בית שני. כאן
בעמוד זה ניתן לצפות בביצוע לשיר 'אתקינו סעודה', ניגון קבלי המיוחס לאר"י הקדוש (מיסטיקן ידוע ומייסד זרם הקבלה בצפת של המאה ה-16) ואשר נהוג לשיר לפני הקידוש של בוקר שבת. הטקסט לשיר מבוסס על ספר הזוהר (החיבור המרכזי בספרות הקבלה)
קטע זה מכיל קישור לשאלה הלכתית הנוגעת למתן צדקה כחלק ממנהג הדלקת נרות השבת, והאם יש לעשות זאת לפני או אחרי ההדלקה עצמה? אחד המנהגים הנלווים להדלקת נרות שבת הוא מתן צדקה. על פי ההלכה היהודית, אדם מחויב בנתינת צדקה
בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע של אהוד בנאי לשיר 'אזמר בשבחין'- ניגון קבלי המיוחס לאר"י הקדוש (מיסטיקן ידוע ומייסד זרם הקבלה בצפת של המאה ה-16) ואשר נהוג לשיר לפני הקידוש של ליל שבת. מילות השיר מבוססות על קטע מספר הזוהר
קטע זה מכיל קישור לדיון הלכתי סביב השאלה האם יש לשבת או לעמוד במהלך הקידוש. אחת מהשאלות הפרקטיות המרכזיות סביב עניין הקידוש קשורה לשאלה האם יש לשבת או לעמוד במהלך הטקס. מאחר ויש מנהגים שונים סביב עניין זה, התלויים בנוסח