בסרטון חובבים זה מתועדת ההבדלה במנגינה המקובלת בקהילות אורתודוקסיות אשכנזיות רבות, ומקורה ככל הנראה בחסידות מודז'יץ, על אף שהיא מיוחסת גם לרבי שלמה קרליבך. ר' קרליבך היה מורה ומלחין חסידי שחי ופעל בארצות הברית במאה ה- 20 וכתב ניגונים ולחנים
בקטע זה ניתן למצוא קישור למאמר של חכם אהרון מעלי הכהן טוויל, העוסק במנהג לומר את הפסוק "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון" לפני ברכת 'המוציא'. על פי המאמר, מקור המשפט הוא בפירוש הפסוק: "ה' שומרך ה' צלך על
קטע זה מכיל מאמר מאתר 'לימודי דעת' מטעם מרכז ההכנה למבחני ההסכמה של הרבנות הראשית, המציג שאלות הלכתיות בנוגע לברכת 'המוציא' ואת התשובות לשאלות אלו על פי ההלכה. דוגמאות לשאלות מן המאמר: מהי כמות הלחם המינימלית עליה צריך ליטול ידיים
קטע זה מכיל מאמר קצר מתוך אתר 'החכם היומי', בו מתייחס חכם ראובן בן דוד לשאלה מדוע יש לשים עשר אצבעות על הלחם כאשר רוצים לבצוע אותו. לטענת חכם בן דוד, הסיבה היא כנגד עשר מצוות הנוהגות בתבואה: לא תזרע כלאיים, לא
הסרטון בקטע זה לקוח מתוך סרט הקומדיה הישראלי 'חגיגה בסנוקר'. בקטע זה נראה שולחן השבת של הרב בשעת ברכת 'המוציא', כאשר אחד מהיושבים לשולחן מבקש את החתן לקום ולברך, מה שיוצר בעיה כיוון שבשולחן יושבים שני חתנים המעוניינים לשאת את
בעמוד זה ניתן לצפות במערכון קצר של חבורת הקומיקאים הדתיים 'אנדרדוס', המציג בצורה הומוריסטית את הברכה על הלחם ואת המנהג שלא לדבר עד לאחר אמירתה. המערכון נוצר בשנת 2014 בהשתתפותם של חברי ההרכב: יאיר יעקבי, מתן צור, אשר בן אבו
קטע זה מכיל סרטון ובו מערכון הומוריסטי מהתכנית 'קצרים', הנוגע למנהג עדות המזרח לבצוע את הלחם ולא לפרוס אותו. המערכון משנת 2005 בהשתתפותם של קרן מור ומוני מושונוב. קצרים היא תכנית מערכונים ישראלית של חברת רשת .
אתר זה מכיל קישור לאפליקציה בשם 'בואו נאפה חלה", המיועדת לילדים יהודים דוברי אנגלית. באמצעות האפליקציה יכולים הילדים 'לאפות' חלה מבלי ללכלך את הידיים- לערבב, לקלוע צמות, לאפות, לקט, לברך ולאכול, הכל על מסך הטלפון או הטאבלט. האפליקציה, מבית 'בים
קטע זה מכיל סרטון מוזיקלי ובו נעימת הפסוקים שנוהגים בעדות המזרח לומר לפני הברכה על הלחם בערב השבת: "עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעיתו. פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון". הקטע בביצועו של אמן כלי
קטע זה מכיל סרטון של בית הכנסת 'שמש ומגן' ביישוב כוכב יעקב, בו דן הרב דוד לנקרי שליט"א באופן בו יש לומר את הברכה שלפני אכילת הלחם. הסרטון מיועד לאלו המכירים את ברכת 'המוציא' ומעוניינים להעמיק בלמידה וחשיבה אודותיה. הרב מציג את
קטע זה מכיל סרטון מסדרת 'מושג יהודי', בו מסביר בקצרה הרב צחי פודוליאנו מדוע יש להחזיק את הלחם בשתי כפות הידיים בזמן שמברכים את ברכת 'המוציא' לפני אכילת הלחם. 'מושג יהודי' היא סדרת סרטונים של ישיבת אור דוד, מרכז רוחני לבעלי תשובה
קטע זה מכיל מאמר של הרב אליעזר מלמד, העוסק בעקרונות וברעיונות העומדים מאחורי מצוות הברכה על הלחם. המאמר לקוח מתוך האתר 'פניני הלכה', שבת פרק ז', סעודות השבת, סעיף ג' – לחם משנה ובציעת הפת. המאמר מיועד לאלו המכירים את
קטע זה מיל מתכון לאפיית חלות לשבת, מתוך האתר 'לקראת חלה'. לצפייה במתכון והוראות ההכנה ניתן ללחוץ כאן. אופן ההכנה: שמים את הקמח בקערה גדולה, ומערבבים אותו עם המלח. מוסיפים את השמרים, הסוכר והמים, ולאחר מכן את הביצים והשמן. לשים
בקטע זה ניתן לצפות בסרטון מתוך 'ערוץ התורה', העוסק בשאלה האם יש צורך לעמוד או לשבת בזמן אמירת ברכת 'המוציא'. ערוץ התורה הוא ערוץ יוטיוב מטעם חסידי ברסלב, שבו סרטונים עם שיעורי תורה ודיונים בהלכות היהדות.
קטע זה מכיל קישור לדיון הלכתי באתר 'תורת אמת', המסביר את המנהג הקדום ברוב קהילות צפון אפריקה להגיד או לשיר את פרק "למבצע" בין נטילת הידיים (אחר הברכה) לברכת 'המוציא'. לפי ההסבר, רבים נהגו (עפ"י תורת הסוד) להוסיף בין ברכת