בקטע זה ניתן להאזין ולצפות בביצוע לשיר 'שלום עליכם' של ההרכב 'דיוואן הלב'. הביצוע הוא ארוך יחסית (כ-8 דקות), ומכיל קטעים אינסטרומנטליים רבים. זהו אינה הגרסה המקורית של 'שלום עליכם', אלא פרשנות רוחנית של השיר המשתמשת באמצעים מדיטטיביים ליצירת תחושת
בקטע זה ניתן לקרוא ולהאזין לתפילת 'ריבון כל העולמים' המבוססת על 'שלום עליכם' ואשר נהוג גם לשיר אחריו כחלק מסעודת ליל השבת. התפילה עוסקת בהודיה לאל ומזכירה גם את מלאכי השרת והשלום המלווים אותנו במהלך חיינו, ומכאן הקישור בינה לבין
בקטע זה ניתן לקרוא ולהוריד את נוסח הקידוש האורתודוכסי המלא לליל שבת, לפי המקובל במסורת אשכנז וספרד ורוב קהילות ישראל. בקטעים אחרים כאן באתר ניתן לצפות בגרסאות אחרות של הקידוש ובקטעי וידאו המלווים את ההדלקה. לפי המקובל, נוהגים לשיר את
בעמוד זה ניתן לקרוא ולהוריד את נוסח ההבדלה המלא למוצאי שבת, לפי המקובל במסורת אשכנז וספרד ורוב קהילות ישראל. בקטעים אחרים כאן באתר ניתן לצפות בגרסאות אחרות של ההבדלה ובקטעי וידאו המלווים את הטקס. לפי המקובל, נוהגים לשיר את נוסח
כאן ניתן לקרוא ולהוריד קובץ המכיל את נוסח הקידוש המלא לליל שבת, לפי המקובל במסורת אשכנז וספרד ורוב קהילות ישראל. בקטעים אחרים כאן באתר ניתן לצפות בגרסאות אחרות של הקידוש ובקטעי וידאו המלווים את ההדלקה. לפי המקובל, נוהגים לשיר את נוסח
בעמוד זה ניתן לקרוא ולהוריד קובץ המכיל את הנוסח המלא להדלקת נרות השבת, לפי הנוסח המקובל במסורת אשכנז וספרד. בקטעים אחרים כאן באתר ניתן לצפות בגרסאות אחרות של ברכת הדלקת הנרות ובקטעי וידאו המלווים את ההדלקה. לפי המקובל, הדלקת הנרות
בקטע זה ניתן להאזין לביצוע של הפיוט המוכר 'כי אשמרה שבת' בליווי מילות השיר. הפיוט נכתב ע"י ר' אברהם אבן עזרא, מחשובי המשוררים וההוגים היהודיים בימי הביניים ונהוג לשיר אותו, בין היתר, כחלק מסעודת ליל שבת. לפיוט ביצועים רבים, וכאן
בקטע זה ניתן לצפות בדף מקורות המהווה בסיס ללימוד משותף סביב מנהג ההבדלה והמקורות העומדים מאחוריו. הדף מכיל את נוסח ההבדלה (אשכנז), מקורות נוספים המתייחסים למנהג ושאלות מנחות המלוות את הדיון ומשמשות כבסיס ללימוד בקבוצה. הדף מיועד לאלו המעוניינים להעמיק
בקטע זה ניתן לצפות בדף לימוד העוסק במספר פיוטים הנהוג לשיר במוצאי שבת ומנסה לעמוד על משמעותן. הדף, המכיל את מילות הפיוטים ושאלות מנחות לדיון משותף עליהן, מנסה לעמוד על התחושות שכל פיוט מנסה להעביר ולעורר, כמו גם על התחושה
בקטע זה ניתן להאזין ולצפות במילות הפיוט המוכר 'דרור יקרא', אותו כתב דונש בן לברט. הפיוט, אותו נהוג לשיר בין היתר כחלק מסעודת ליל השבת, קורא לנו לנוח בשבת ולהפסיק את המולת החיים, מאחר והשבת מטרתה היא 'לקרוא דרור' ולאפשר
בקטע זה ניתן לצפות ולהאזין לפיוט 'חדש ששוני', אשר מקובל לשיר במוצאי שבת. הפיוט, אשר מחברו אינו ידוע, מבקש מהאל שישלח לנו את אליהו הנביא ובכך יחדש את שמחתנו. הוא מתכתב עם מנהג ההבדלה והמקום המרכזי שתופסת דמותו של אליהו
בקטע זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות הפיוט 'אוחילה לאל', המוכר בעיקר בקרב קהילות אשכנז. את הפיוט, שמחברו לא ידוע, נהוג לשיר בין היתר גם במוצאי שבת. עם זאת, הוא מוכר בעיקר כפיוט הנהוג לשיר בראש השנה ובימים הנוראים. לפיוט
בקטע זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות הפיוט המוכר 'מנוחה ושמחה', שהתפרסם בקהילות ישראל על אף שמחברו אינו ידוע. הפיוט, אותו נהוג לשיר בין היתר בליל שבת, משבח ומפאר השבת כיום של מנוחה ושמחה המביא אור ליהודים. הוא מקובל בעיקר
בקטע זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות הפיוט המוכר 'על אהבתך אשתה גביעי', שנכתב ע"י רבי יהודה הלוי, מגדולי משוררי ישראל בכל הזמנים ומההוגים הבולטים ביהדות ימי הביניים. הפיוט, אותו נהוג לשיר בין היתר בליל שבת, משבח ומפאר את יום
בקטע זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות הפיוט 'הנה אנוכי שולח לכם', אותו נהוג לשיר במוצאי שבת. הפיוט, שמחברו לא ידוע, מתכתב עם טקס ההבדלה והמקום המרכזי שתופסת בו דמותו של אליהו הנביא. לפיוט מספר נוסחים וביצועים, וכאן הוא מובא