בקטע זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות הפיוט 'הנה אנוכי שולח לכם', אותו נהוג לשיר במוצאי שבת. הפיוט, שמחברו לא ידוע, מתכתב עם טקס ההבדלה והמקום המרכזי שתופסת בו דמותו של אליהו הנביא. לפיוט מספר נוסחים וביצועים, וכאן הוא מובא
בקטע זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות הפיוט המוכר 'ישמחו במלכותך', שמיוחס לחז"ל. הפיוט, אותו נהוג לשיר בין היתר בליל שבת, משבח ומפאר את מעשיו וגדולתו של הקב"ה והחסד שעשה עם ישראל. הוא מוכר בעיקר בקרב עדות אשכנז. לפיוט קיימים
בקטע זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות הפיוט המוכר 'צור משלו אכלנו', שמקובל בקהילות רבות ושונות על אף שמחברו אינו ידוע. הפיוט, אותו נהוג לשיר בין היתר בליל שבת, מברך את הקב"ה על הטוב שנתן לנו והמזון שזן אותנו. יש
בקטע זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות הפיוט המוכר 'מנוחה ושמחה', שהתפרסם בקהילות ישראל על אף שמחברו אינו ידוע. הפיוט, אותו נהוג לשיר בין היתר בליל שבת, משבח ומפאר השבת כיום של מנוחה ושמחה המביא אור ליהודים. הוא מקובל בעיקר
בקטע זה ניתן לצפות בדף לימוד העוסק במספר פיוטים הנהוג לשיר במוצאי שבת ומנסה לעמוד על משמעותן. הדף, המכיל את מילות הפיוטים ושאלות מנחות לדיון משותף עליהן, מנסה לעמוד על התחושות שכל פיוט מנסה להעביר ולעורר, כמו גם על התחושה
בקטע זה ניתן לצפות ולהאזין לפיוט 'חדש ששוני', אשר מקובל לשיר במוצאי שבת. הפיוט, אשר מחברו אינו ידוע, מבקש מהאל שישלח לנו את אליהו הנביא ובכך יחדש את שמחתנו. הוא מתכתב עם מנהג ההבדלה והמקום המרכזי שתופסת דמותו של אליהו
קטע זה מכיל קישור לדיון הלכתי סביב השאלה האם יש לשבת או לעמוד במהלך הקידוש. אחת מהשאלות הפרקטיות המרכזיות סביב עניין הקידוש קשורה לשאלה האם יש לשבת או לעמוד במהלך הטקס. מאחר ויש מנהגים שונים סביב עניין זה, התלויים בנוסח
בעמוד זה ניתן לצפות בביצוע לשיר 'אתקינו סעודה', ניגון קבלי המיוחס לאר"י הקדוש (מיסטיקן ידוע ומייסד זרם הקבלה בצפת של המאה ה-16) ואשר נהוג לשיר לפני הקידוש של בוקר שבת. הטקסט לשיר מבוסס על ספר הזוהר (החיבור המרכזי בספרות הקבלה)
קטע זה מכיל קישור לשאלה הלכתית הנוגעת למתן צדקה כחלק ממנהג הדלקת נרות השבת, והאם יש לעשות זאת לפני או אחרי ההדלקה עצמה? אחד המנהגים הנלווים להדלקת נרות שבת הוא מתן צדקה. על פי ההלכה היהודית, אדם מחויב בנתינת צדקה
בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע של אהוד בנאי לשיר 'אזמר בשבחין'- ניגון קבלי המיוחס לאר"י הקדוש (מיסטיקן ידוע ומייסד זרם הקבלה בצפת של המאה ה-16) ואשר נהוג לשיר לפני הקידוש של ליל שבת. מילות השיר מבוססות על קטע מספר הזוהר
קטע זה מכיל קישור למאמר הלכתי-הגותי של הרב אליעזר מלמד, העוסק במצווה ליטול ידיים לפני אכילת לחם. הלכה זו תקפה לגבי כל סעודה במהלך השבוע, אך בשבת היא מקבלת משמעות מיוחדת ונעשית כחלק מברכת 'המוציא' המוכרת וסעודת השבת. לפי המאמר, כל
קטע זה מכיל קישור להקלטת שיחה קצרה של ר' שלמה קרליבך, בה הוא מספר על חווית הדלקת הנרות. ר' שלמה קרליבך היה נוהג להופיע בפני קהלים רבים ברחבי העולם, לנגן את שיריו והלחנים הייחודיים שהלחין לשירי קודש רבים ולספר סיפורים
בקטע זה ניתן לצפות בסרטון הלקוח מתוך הסדרה 'אחרי הצלצול', בה משוחח אבישי מזרחי על חווית הקשר עם אביו לאור ברכת הבנים שהיה נוהג לקבל ממנו לפני שנפרדו לדרכם. הקטע מרגש מאוד וממחיש בצורה ברורה את הפוטנציאל והחשיבות החינוכית הקיימת
בקטע זה ניתן לצפות בסרטון קצר, בו נראה הרבי מלובביץ' מברך את תלמידי הישיבה של חב"ד בברוקלין (שם חי ופעל) לכבוד ערב יום כיפור. בקטע נראה הרבי מחלק צדקה, מברך את הקהל בעברית ומוסיף מספר ברכות משלו ביידיש ועברית.
קטע זה מכיל מאמר קצר המתייחס לשאלה העקרונית של משמעות מנהג הדלקת נרות השבת, כמו גם התייחסות קצרה לאופי ביצוע הטקס. לפי המאמר, בנרות שבת ישנו ביטוי עמוק למהותה של השבת. אדם השרוי בחושך אינו מוצא את מה שמחפש, נתקל ונכשל