בקטע זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות השיר 'החיטה צומחת שוב', שכתבה דורית צמרת. שיר זה, שנכתב לזכר בני קיבוץ בית השיטה שנפלו במלחמת יום הכיפורים, הפך לאחד המרכזיים והמוכרים שבין שירי השכול והזיכרון. השיר, אשר נכתב לזכרם של 13 הנופלים מבני הקיבוץ במלחמה זו, עוסק בחוויית האבדן על הנופלים וחוסר היכולת להמשיך ולהתנהל באותו האופן לאחריה. השיר מבטא את הפער הבלתי ניתן לגישור שבין המציאות, הממשיכה להתקיים כפי שהיא, לבין החוויה האישית שלנו, אשר מתמודדת עם שכול שאינו מאפשר לנו להמשיך את חיינו כמקודם. כל זאת מתוך נקודת המבט הטראגית, המנסה להתמודד עם אבדנם של בני .קיבוץ כה רבים במלחמה אחת ובבת אחת
על הסיפור הייחודי של השיר, כמו גם על הרקע לכתיבתו והאווירה בקיבוץ בית השיטה בימים אלו, ניתן לקרוא בבלוג הספרייה הלאומית.
השיר, שהולחן ע"י אורי וידיסלובסקי זכה לביצועים רבים. כאן הוא מובא בביצוע של החזן הצבאי הראשי, סא"ל שי אברמסון, מתוך מופע 'שרים לזכרם' משנת 2014.
מילות השיר המלא:
שדות שפוכים הרחק מאופק ועד סף
וחרובים וזית וגלבוע –
ואל ערבו העמק נאסף
ביופי שעוד לא היה כמוהו.
זה לא אותו העמק, זה לא אותו הבית,
אתם אינכם ולא תוכלו לשוב
השביל עם השדרה, ובשמיים עיט
אך החיטה צומחת שוב
מן העפר המר העיריות עולות
ועל הדשא ילד וכלבו
מואר החדר ויורדים לילות
על מה שבו ומה שבליבו
זה לא אותו העמק…
וכל מה שהיה אולי יהיה לעד
זרח השמש שוב השמש בא
עוד השירים שרים אך איך יוגד
כל המכאוב וכל האהבה
הן זה אותו העמק, הן זה אותו הבית
אבל אתם הן לא תוכלו לשוב
ואיך קרה, ואיך קרה ואיך קורה עדיין
שהחיטה צומחת שוב.