ארכיון של יולי 2018
'אל נורא עלילה' – עיון בפיוט
בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר שכתב דניאל טופז, העוסק בפיוט 'אל נורא עלילה' ומשמעותו הייחודית. הפיוט, המיוחס לר' משה אבן עזרא, חובר במאה האחת עשרה לספירה ונאמר בבתי הכנסת הספרדיים לפני תפילת הנעילה של יום הכיפורים- שעה בה הצום כבר
'אֵל נוֹרָא עֲלִילָה'- פיוט ליום הכיפורים (נוסח ספרדי)
בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע ולקרוא את מילות הפיוט המוכר 'אל נורא עלילה', הנאמר בקהילות הספרדיות כחלק מתפילת נעילה של יום הכיפורים. פיוט זה מיוחס לר' משה אבן עזרא וחובר במאה ה-11. הפיוט נע בין שני קטבים: מול האל "נורא העלילה" (המעשים),
'לְךָ אֵלִי תְּשׁוּקָתִי'- פיוט ליום הכיפורים (נוסח ספרדי)
בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע ולקרוא את מילות הפיוט המוכר 'לך אלי תשוקתי', הנאמר ברוב הקהילות הספרדיות (למעט יהודים המוכרים כ-'ספרדיים מערביים', בשל מוצאם מפורטוגל וספרד עצמה) כחלק מתפילת ערבית של יום הכיפורים. הפיוט מיוחס לרבי אברהם אבן עזרא (ראב"ע) בן המאה ה-12,
'וכל מאמינים'- פיוט לראש השנה\יום הכיפורים (נוסח אשכנז)
בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע ולקרוא את מילות הפיוט המוכר 'וכל מאמינים', הנאמר בקהילות אשכנזיות כחלק מתפילת מוסף של ראש השנה ויום הכיפורים. הפיוט, שנכתב ע"י הפייטן הארץ ישראלי ייני, מתאר את גודלו ומידותיו של ה', מלא בתיאורי מידות ה' וכוחו שלקוחים מהתנ"ך וטוען כי
'מַרְאֵה כֹהֵן'- פיוט ליום הכיפורים (נוסח אשכנז)
בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע ולקרוא את מילות הפיוט המוכר 'מראה כהן', המהווה חלק מתפילת מוסף של יום הכיפורים בקהילות אשכנזיות. הפיוט מראה כהן מתאר את מראהו של הכהן הגדול בבית המקדש ואת סדר עבודתו ביום הכיפורים, ומוזכר כלבוש בהידור ופאר. הרעיון העומד מאחורי
'חֲמוֹל עַל מַעֲשֶׂיךָ'- אודליה ברלין
בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע ולקרוא את מילות הפיוט המוכר 'חמול על מעשיך'. פיוט זה, שמחברו אינו ידוע, מורכב מחמישה חלקים שונים. הוא נאמר בבתי הכנסת האשכנזיים לאחר חלק ה-'קדושה' בתפילת מוסף של ראש השנה, וכן בתפילת מוסף, מנחה ונעילה
'היום תאמצנו'- שלמה גרטנר ויונתן רזאל
בעמוד זה ניתן לצפות בביצוע ולקרוא את מילות הפיוט המוכר 'היום תאמצנו', המהווה חלק מתפילת המוסף של יום הכיפורים (בקהילות ספרדיות נהוג לחזור על הפיוט בכל אחד מתפילות ראש השנה ויום הכיפורים). פיוט קצר זה, אשר מחברו לא ידוע, מנוסח
האומץ להשתנות- על המשמעות האמיתית של 'כל נדרי'
בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר קצר שכתב הסופר והמגיש דב אלבוים, העוסק בפיוט המוכר 'כל נדרי' ומשמעותו הייחודית. 'כל נדרי' הוא הקטע הפותח את תפילות יום הכיפורים, ולכן זוכה גם למעמד ייחודי ומרכזי בתוך רצף התפילות של היום. מדובר
'ונשנה תוקף'- על סופיותו של האדם והחוט הדק המפריד בין חיים למוות
בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר קצר שכתב שי זרחי, העוסק בפיוט 'ונתנה תוקף' ובתחושת הסופיות והארעיות של חיי האדם המתבטאת בו. המאמר נכתב לזכרם של יובל הולצמן ושי דנור זכרם לברכה, שנהרגו בהתרסקות מסוק חיל האוויר ב-י' באלול תשס"ח בשדות גניגר
'בלוז יום כיפור'- רוני סומק
בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר קצר שכתב המשורר רוני סומק, העוסק בפיוט 'ונתנה תוקף' מתוך נקודת מבט ישראלית עכשווית. במאמר מספר סומק על חווייתו המטלטלת מביקור אליו הוזמן בכלא רמלה, והאופן בו ביקור זה העניק עבורו משמעות ופרשנות חדשה
'ונתנה תוקף' – בין יהדות לישראליות
בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר שכתב העיתונאי והסופר יאיר שלג, העוסק בפיוט 'ונתנה תוקף' והאופן בו הוא מבטא את המתח שבין יהדות לישראליות. 'ונתנה תוקף' הוא אחד מהפיוטים המוכרים ביותר בעולם היהודי בכלל, ובחגי תשרי בכלל. שירתו בבית הכנסת,
מסע בין פיוטי יום הכיפורים- אהרון פוירשטיין
בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר שכתב אהרון פוירשטיין, העוסק ב-'מסע' שעובר בין פיוטי יום הכיפורים המוכרים: 'לך אלי תשוקתי', 'שמע קולי', 'כל נדרי', 'נתנה תוקף', 'מראה כהן' ו-'אל נורא עלילה'. המאמר מתאר בקצרה את הייחודיות של כל אחד מהפיוטים,
על עברות שבין אדם למקום ובין אדם לחברו- מערך לימוד
בעמוד זה ניתן למצוא קישור למערך לימוד שנכתב בארגון 'ממזרח שמש', העוסק בקשר שבין עברות שבין אדם למקום (כלפי אלוהים) ובין אדם לחברו, סביב הטענה של חז"ל כי "עבירות שבין אדם למקום, יום הכיפורים מכפר; שבינו לבין חברו – אין
על ההכנות ליום כיפור- כתבה מתוך 'ערב חדש' לילדים
בעמוד זה ניתן לצפות בכתבה המלאה (כ-25 דקות) מתוך מהדורת ערב חדש לילדים, העוסקת בתהליך ההכנה ליום הכיפורים. כידוע, יום הכיפורים הינו יום שבמרכזו עומד רעיון הסליחה והאפשרות לתיקון, לאחר תהליך של חשבון נפש אישי. יום זה מגיע לאחר עשרת
התפילה- מערך לימוד לקראת הימים הנוראים וחגי תשרי
בעמוד זה ניתן למצוא קישור לדף לימוד שהוכן בארגון 'מעגל טוב', העוסק במשמעותה של התפילה, בהקשר של חגי תשרי. הימים הנוראים, הפותחים את מחזור השנה, נועדו להביא את האדם לחשבון נפש. התפילה היא אחת הדרכים המרכזיות שמציעה היהדות בתהליך חשבון נפש