בעמוד זה ניתן לקרוא קטע קצר שכתב דותן ברום, העוסק במשמעות העכשווית של חג החנוכה כסמל למאבק בתהליך ה- אמריקניזציה' וה-'התיוונות' שעובר לדעתו על החברה הישראלית. לטענתו, התרבות הישראלית כיום נטועה כה עמוק בתרבות האמריקאית, עד כי נדרש מרד של
בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון ארוך יחסית (כשעה) המתעד את טקס הדלקת הנרות וחגיגת חנוכה בחסידות בעלזא. בסרטון משנת תשע"ו נראה האדמו"ר מבעלזא מדליק ומברך על נר שלישי של חנוכה, ולאחר מכן עורך 'טיש' (התוועדות חסידית) לקהל המשתתפים הרב מקרב
בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון הדרכה קצר מבית 'יהדותון', המתאר בתמצית את אופן הדלקת נרות חנוכה והברכות שיש לברך על הנרות (לפי הנוסח האורתודוכסי-אשכנזי). הסרטון מפרט את סידור הנרות בחנוכייה, מיקומה בבית, סדר ההדלקה במהלך כל ימי החג ועוד. כמו
בעמוד זה ניתן לצפות בפרק המלא (כ-55 דקות) מתוך הסדרה 'סוד הלוח העברי' בהגשת דב אלבוים, העוסקת בלוח השנה העברי ומשמעות החגים שבתוכו. הסדרה היא מסע מצולם לגילוי המסתתר מאחורי הקלעים של החגים והמועדים בלוח השנה העברי. במהלך המסע נחשף
בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר באתר 'מכון שיטים', הכולל גם הקלטת וידאו של פאנל שנערך במסגרת פסטיבל 'הקהל' 2018, תחת הכותרת 'האם תתכן אחדות ישראל בין הארץ והתפוצות? חג הסוכות כמקרה מבחן'. על פי התורה, אחת המצוות החשובות בחג
שאו ציונה נס ודגל את המילים לשיר "שאו ציונה נס ודגל" כנראה שכתב נח רוזנבלום לכבוד הוועידה הראשונה של חובבי ציון, בשנת 1884. הימים – ימי העליה הראשונה. את היהודים באירופה, בעיקר במזרחה, רדפו ורצחו. התנאים הכלכליים הקשים היוו אף
אני מאמין (שחקי שחקי) שאול טשרניחובסקי כותב שיר מכונן זה באודסה 1892 בגיל 17. שיר זה הוא מעין מניפסט, מצע אידיאולוגי של המשורר, המכיל בחובו כמיהה לעתיד טוב יותר, אישי, אנושי, עולמי, ולאומי-ציוני. זהו יהלום, ולא יאמן שטשרניחובסקי כתב אותו
בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע של הפיוט 'מעוז צור' בנוסח חסידות ברסלב, המבוצע ע"י אביתר בנאי. הביצוע לקוח מתוך הדיסק 'אחכה לו' של ההרכב החסידי 'הלב והמעיין', המוקדש לשירים ולחנים שנשתמרו בתקופת השואה. את הפיוט נהוג לזמר בימי חנוכה לאחר הדלקת הנרות. יש
בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע של הפיוט 'מעוז צור' בנוסח ספרדי. הביצוע לקוח מתוך עמוד היוטיוב 'דרך אבותנו' המוקדש לשימור מסורת יהדות מרוקו. את הפיוט נהוג לזמר בימי חנוכה לאחר הדלקת הנרות. יש השרים רק את הבית הראשון בו, ויש שנוהגים לשיר את כולו מתחילתו
בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון הסבר קצר (כ-3 דקות) המציג את ממצאי המחקר ההיסטורי-ארכיאולוגי לגבי מרד החשמונאים ביוונים. בסרטון, שהופק ע"י אונ' בר אילן, מציג פרופ' בועז זיסו מהמחלקה לארכיאולוגיה באונ' את הדרמה שהתרחשה בארצנו בשנים 167-160 לפני הספירה, עת פלש
בעמוד זה ניתן לצפות במערכון מתוך סדרת הסאטירה 'היהודים באים' המספר את סיפורו של מרד החשמונאים בצורה ביקורתית וסרקסטית. המערכון עוסק במיתוס 'מעטים מול רבים', המשמש בד"כ להמחשת עוצמת הגבורה והאומץ של לוחמי המרד, אך משתמש בו כדי להמחיש את
בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון הסברה ארוך יחסית (כ-11 דקות), שהופק ברבנות הצבאית ועוסק ברקע ההיסטורי של חג החנוכה. הסרטון מציג בצורה ברורה ומעניינת את סיפור הגבורה של המכבים ומלחמתם בשלטון העריץ של אנטיוכוס הרשע, באופן הממחיש גם את הרלבנטיות
בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון הסבר קצר (כ-2 דקות) מבית מכון 'שיטים', המציג את ההסבר והמקור להיווצרותו של חג החנוכה. בסרטון מסביר מייסד המכון, בנימין (בוג'ה) יוגב, כי המקור הכתוב הראשון לציונו של החג במתכונת המוכרת לנו (הדלקת נרות החנוכה)
בעמוד זה ניתן למצוא נוסח הצעה לטקס קבלת שבת של חג החנוכה. ההצעה כוללת את טקסי השבת המסורתיים: הדלקת נרות, קידוש על היין וברכת 'המוציא', בשילוב עם קטעי שירה, קריאה וברכות ייחודית לחנוכה, שנכתבו לצורך הצעה זו. מאחר וחג החנוכה
בעמוד זה ניתן למצוא הצעה למבנה טקס חנוכה בבית הספר ובקהילה, הלקוחה מתוך הווי החיים ההתיישבותי. ההצעה, אשר מבוססת על 'מפקד האש' המסורתי של קיבוץ בית השיטה, מורכבת מטקס הדלקת הנרות המסורתי (אשר נהוג לבצע בכל אחד מימות החג, וכולל