"נמה יפו" בביצוע מקהלת דורות.
"מַדּוּעַ זֶה עוֹבְרוֹת אוֹרְחוֹת הַגְּמַלִּים בְּפַעֲמוֹנִים עַל צַוְּארֵיהֶן דַּוְקָא בְּשָׁעָה שְׁתַּיִם-שָׁלוֹשׁ בַּלַּיְלָה, בְּשָׁעָה שֶׁתּוֹשָׁבֵי הָעִיר יְשֵׁנִים? וּמַדּוּעַ לֹא לְהָעִיר אֶת אָזְנֵי אַחֵינוּ הָעֲרָבִים, שֶׁבְּעוֹבְרָם עִם אוֹרְחוֹתֵיהֶם דֶּרֶךְ הָעִיר הַיְּשֵׁנָה, יָסִירוּ אֶת הַפַּעֲמוֹנִים, וְהֵם עַצְמָם יַפְסִיקוּ לְרֶגַע אֶת שִׁירֵיהֶם הַנְּעִימִים לָנוּ בַּיּוֹם וּמַרְגִּיזִים בִּשְׁעַת שֵׁנָה?…" (מתוך "ספר השירים לתלמיד" חלק ב, מאת גיל אלדמע ונתן שחר, ו"בכל זאת יש בה משהו" מאת אליהו הכהן). אולי מתוך מכתב זה שאבו כותבי השיר השראה.
נמה יפו
מילים: יעקב שרת ויוסף מילוא
לחן: יוני רכטר
נמה יפו, נמה
שקט בחוצות
אורחת גמלים אי שמה
צועדת בחצות.
הלילה רד, לפתע נם
רובצת עיר לעייפה
כמו מתה ‟
אך מה הם הקולות…
נמה יפו, נמה…
עמלה העיר ודי לה,
יצלצלו ביום
ולא בלילה ‟
פעמונים, עד כלות