מגילת הנטיעה

מגילת הנטיעה

בעמוד זה ניתן לקרוא את הנוסח המלא של 'מגילת הנטיעה', ברכה מיוחדת של חברי קיבוץ כפר עציון לרגל עלייתם לקרקע והקמת הקיבוץ בשנת תש"ד (1944). הקטע נכתב ע"י שלום קרניאל הי״ד, ממכווני ההכשרות בסלבקוב ולאחר מכן מראשי המתיישבים בכפר עציון, לוחם וחולם, עובד אדמה ומשורר, שנפל בקרב ״שיירת העשרה״ בחנוכה תש״ח.

הקטע המלא:

בעזהי״ת, קבוצת אברהם – כפר עציון, כ״ו בשבט תש״ד.

בעשרים ושישה בשבט, ה׳ אלפים תש״ד, בשנה החמישית למלחמת-העולם השנייה, בגמר שנה אחת לעלייתנו לכפר עציון ניגשים אנו, חברי קבוצת אברהם של הפועל המזרחי, לנטוע עצי פרי ועצי יער בכפר עציון לקיים את צו התורה: ״וכי תבואו אל הארץ ונטעתם..״, ״לא תהו בראה לשבת יצרה״.

בזמן שנחלי-דם של אחינו המעונים נשפכים כמים והעולם מתבוסס בדמיו, הגענו הלום כדי לבנות ולנטוע ולהכות שורשים עמוקים בהרי-יהודה, כי בנטיעות אלו פתח חדש לגאולתנו ולפדות נפשנו. תלושים היינו בגולה והתלישות הייתה המחלה האיומה של עמנו בניכר. לשורשיות אנו זקוקים, לאחיזה איתנה באדמת המולדת, זאת העבודה שאנו עושים במקום הזה.

העצים האלה שאנו נוטעים היום לסמל יהיו לנו, סמל לדרכנו כחלוצי האומה, אות-ברית עם אדמת המולדת – ׳כי האדם עץ השדה׳. השורשים העמוקים של העצים יזכירו לנו את חובתנו להיות דבוקים בעולם המעשה; בבניין, בנטיעה ובעבודה. הענפים הגבוהים שיתרוממו אל-על יעוררו אותנו כלפי מעלה, לדעת את קוננו ולשאוף תמיד לשלמות מוסרית ולקדושת-חיים. זאת הדרך של אבותינו הקדמונים וזו דרכנו כחלוצי תורה ועבודה.

מלפני אלפיים שנה היו ההרים מסביב הומים מרינת העצים ומצהלת החיים. היום הם עומדים קרחים בשיממונם. עם עלייתנו לכפר-עציון נשבענו: לא ננוח ולא נשקוט עד כי נגול את חרפת השממה מעל פני ההרים, ועד כי נכסה אותם במעטה עצי-פרי ועצי-יער אשר ירונו את שירת התחייה. לקיים מה שנאמר – ״ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל… ונעבדתם ונזרעתם: והרביתי עליכם אדם כל-בית ישראל כלה ונושבו הערים והחרבות תבנינה״ (יחזקאל ל״ו, ח׳ – י׳).

ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

שלום קרניאל הי״ד, ממכווני ההכשרות בסלבקוב ולאחר מכן מראשי המתיישבים בכפר עציון, לוחם וחולם, עובד אדמה ומשורר, שנפל בקרב ״שיירת העשרה״ בחנוכה תש״ח.

השארת תגובה