בעמוד זה ניתן לצפות בקליפ של מחרוזת שירי שמחת תורה לילדים, בהנחיית רינת גבאי. הקליפ כולל גם קטעי הנחייה וקישור המסבירים על משמעות החג. בין השירים: "שישו ושמחו בשמחת תורה", "מפי אל", "אחרי החגים" ועוד. המחרוזת הוכנה ושודרה במסגרת התכנית
בעמוד זה ניתן לצפות בפרק המלא (כ-5:30 דקות) מתוך סדרת הפרקים 'מרגישים חג', העוסקת בחגי ישראל ומשמעותם. פרק זה מוקדש לשמחת תורה, בה אנו מציינים לא רק את סיומו ומחזור הקריאה בתורה, אלא את עצם השמחה על קיומה של היצירה
בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר שכתב הרב בני לאו, העוסק במשמעות הכפולה של שבין חג שמיני עצרת לבין שמחת תורה. המאמר בנוי כדו-שיח עם שואל סקרן ומתעניין, דרכו עומד הרב בני לאו על גלגולו של שמיני עצרת מחג שבו הדגש
בעמוד זה ניתן למצוא מערך לימוד שהוכן בתכנית בארי של מכון שלום הרטמן, העוסקת ברלבנטיות של התורה לימינו דרך הדימוי שלה כמים. דף הלימוד מבוסס על מדרש בשיר השירים רבה (א', י"ט), בו מפורטות הסיבות בגינן ממשילים חז"ל את התורה למים,
בעמוד זה ניתן לצפות בקליפ של הזמרים ציון גולן ומידד טסה, המבצעים את הפיוט המוכר 'מפי אל' בנוסח מזרחי-תימני. פיוט זה הינו אחד המוכרים והפופולריים לשמחת תורה, ונהוג לשיר אותו כחלק ממנהג ההקפות בבית הכנסת. לפיוט זה נוצרו לחנים רבים
בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר שכתב הבדרן גיל קופטש, העוסק בסיפורו של הפיוט 'מפי אל', הנהוג לשיר בשמחת תורה. רובנו מכירים את הפיוט בתור שיר העידוד הרשמי של אוהדי בית”ר ירושלים – "אין גדולה כמו בית"ר…", מה שמוכיח ביתר תוקף
בעמוד זה ניתן לקרוא מאמר שכתבה חנה פתיה, העוסק במקומם של הפיוטים בשמחת תורה. המאמר מתאר את מקומם של הפיוטים בכל אחד משלבי החג בבית הכנסת: ההקפות, קריאת התורה והריקודים והשירים שבסוף התפילה. ככלל, בשמחת תורה תופסים הפיוטים מקום נכבד
בעמוד זה ניתן לקרוא את נוסח סדר ההקפות המלא לשמחת תורה, כפי שמקובל לבצע בבתי כנסת אשכנזיים. המנהג המרכזי בשמחת תורה הוא ההקפות, במהלכן סובבים שבע פעמים סביב לבית הכנסת ורוקדים עם ספרי התורה ביד. לכל הקפה כזו ברכה משלה,
בעמוד זה ניתן לקרוא מסמך קצר המכיל שאלות ותשובות לגבי העניינים המרכזיים הקשורים לחג הסוכות: ארבעת המינים, בניית הסוכה והישיבה בה, התפילות בחג הסוכות בבית הכנסת ועוד. המסמך לקוח מתוך הספר 'כל אחד ממקומו- המדריך ליהדות מעשית', שנכתב בידי יקיר
בעמוד זה ניתן לקרוא את מילות השיר 'נותן מטר' שכתב ר' יהודה הלוי, מהחשובים מבין משוררי והוגי העולם היהודי בימי הביניים. השיר שכתב מתייחס לברכת הגשם המסורתית (הנאמרת כחלק מתפילת מוסף של שמחת תורה) ומתכתב עמה, ולכן יכול לשמש גם
בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר שכתב הרב דוד סתיו, העוסק בשאלת הקשר בין חג הסוכות לבין כינויו כ-'חג שמחתנו' והמצווה לשמוח בסוכות. מבחינת תנאי המחיה, סוכה היא לא הבית הנוח ביותר בעולם. אם כך, מניין מגיעה החשיבות הרבה כ"כ במסורת
בעמוד זה ניתן למצוא קישור למדריך כתוב ומפורט לבניית סוכה כשרה לפי ההלכה, שכתב הרב יהודה ברנדס. המדריך מפרט את העקרונות והשאלות ההלכתיות הבסיסיות הנוגעות לחג: מי חייב בבניית סוכה וישיבה בה? מתי ישנה חובה לשבת בה? מהם הכללים הבסיסיים
בעמוד זה ניתן לצפות בכתבה מתוך ערוץ 'אורות', המתעדת את מבצע בניית הסוכה הכשרה הגדולה בעולם. כידוע, אחת ממצוות החג בסוכות היא הישיבה בסוכה, ולכן כמובן גם בנייתה. לבניית הסוכה הכשרה ישנם כללים, וכשיוצרים סוכה למספר גדול של אנשים, הדבר נהיה
בעמוד זה ניתן לצפות בפרק המלא (כ-25 דקות) מתוך סדרת הילדים 'בית משותף', העוסק (בעקיפין) בחג סוכות ומנהג 'הושענא רבה'. בפרק זה ניתן לראות כיצד מתחברת משמעות שמו של החג- 'עזרה גדולה', למצבה בחיים של ילדה, שסבה שוכב על ערש
בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון ארוך יחסית (כ-15 דקות) המתעד את ברכת שחרית בסוכות ונטילת הלולב לפי הנוסח הספרדי. הסרטון צולם בבית הכנסת של מוסדות התורה 'בית-אל' בבני ברק. בסרטון ניתן לראות את המאפיינים הייחודיים לתפילת חג הסוכות: נענוע הלולב