ארכיון של 2018
ספר יונה – תשובה ויום הכיפורים
בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר שכתב מתניה ידיד, העוסק בקשר שבין ספר יונה (אותו קוראים בתפילת מנחה של יום הכיפורים) לבין רעיון התשובה. לטענת המאמר, לא לחינם נקרא ספר יונה ביום הכיפורים. תהליך הבריחה, התפילה והתשובה שמתאר לנו הספר- סיפורו
'סוד הלוח העברי'- יום הכיפורים
בעמוד זה ניתן לצפות בתכנית המלאה (כ-55 דקות) מתוך הסדרה 'סוד הלוח העברי' בהנחיית דב אלבוים, ששודרה בערוץ הראשון ועוסקת ביום הכיפורים. הסדרה 'סודות הלוח העברי' היא מסע מצולם לגילוי המסתורין מאחורי הקלעים של החגים והמועדים בלוח השנה העברי. במהלך המסע,
יום כיפור בקיבוץ – לא מה שאנחנו זוכרים
בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר קצר שכתב שחר דניאלי, העוסק באופן בו מצוין יום כיפור בהווי הקיבוצי. לטענת המאמר, מאז ומעולם התנועה הקיבוצית לקחה חלק משמעותי בבניית הזהות הישראלית, בדגש על זהות חילונית-ציונית. בין השאר, הקיבוצים בישראל היו שותפים
'חזון למועד'- יום הכיפורים
בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון קצר (כ-30 דקות) שהופק במכון 'שיטים' ועוסק במשמעותו של יום הכיפורים, כחלק מסדרת הסרטונים 'חזון למועד', העוסקת במשמעותם של חגי ומועדי ישראל וערכים העומדים בבסיסם. בשיחה זו משוחחים ערן ירקוני ובנימין (בוג'ה) יוגב, מייסד מכון
על יום הכיפורים- מכון 'שיטים'
בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון קצר (כ-2 דקות) שהופק במכון 'שיטים' ועוסק במשמעותו של יום הכיפורים. כפי שמתאר הסרטון, ישנם שני ביטויים עיקריים ליום הכיפורים: האחד, יום תענית לכפרת עוונותיהם (חטאיהם) של בני-ישראל. בתקופת בית המקדש, עיקר היום היה בטקסים שקיים
'אל מלך יושב על כסא רחמים'- פיוט ליום הכיפורים (נוסח ספרדי)
בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון קצר (כדקה אחת) מתוך מעמד הסליחות בכותל המערבי, בו מבוצע הפיוט המוכר 'אל מלך יושב על כסא רחמים', אשר נהוג לומר בקהילות ספרדיות ביום הכיפורים ובאמירת הסליחות בכל אחד מלילות חודש אלול ועשרת ימי תשובה.
'וכל מאמינים'- עיון בפיוט
בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר העוסק בפיוט המוכר 'וכל מאמינים', הנאמר בקהילות אשכנזיות כחלק מתפילת מוסף של ראש השנה ויום הכיפורים. הפיוט, שנכתב ע"י הפייטן הארץ ישראלי ייני, מתאר את גודלו ומידותיו של ה', מלא בתיאורי מידות ה' וכוחו שלקוחים מהתנ"ך וטוען כי כל
הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם- פיוט לראש השנה (נוסח ספרדי)
בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע ולקרוא את מילות הפיוט המוכר 'היום הרת עולם', הנאמר כחלק מתפילת מוסף ביום השני של ראש השנה. בפיוט, שמחברו לא ידוע, ישנים שני מוטיבים מרכזיים: בריאת האדם, אשר התרחשה לפי המסורת בראש השנה, וכן הדין והמשפט שהקדוש ברוך
'אל נורא עלילה' – עיון בפיוט
בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר שכתב דניאל טופז, העוסק בפיוט 'אל נורא עלילה' ומשמעותו הייחודית. הפיוט, המיוחס לר' משה אבן עזרא, חובר במאה האחת עשרה לספירה ונאמר בבתי הכנסת הספרדיים לפני תפילת הנעילה של יום הכיפורים- שעה בה הצום כבר
'אֵל נוֹרָא עֲלִילָה'- פיוט ליום הכיפורים (נוסח ספרדי)
בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע ולקרוא את מילות הפיוט המוכר 'אל נורא עלילה', הנאמר בקהילות הספרדיות כחלק מתפילת נעילה של יום הכיפורים. פיוט זה מיוחס לר' משה אבן עזרא וחובר במאה ה-11. הפיוט נע בין שני קטבים: מול האל "נורא העלילה" (המעשים),
'לְךָ אֵלִי תְּשׁוּקָתִי'- פיוט ליום הכיפורים (נוסח ספרדי)
בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע ולקרוא את מילות הפיוט המוכר 'לך אלי תשוקתי', הנאמר ברוב הקהילות הספרדיות (למעט יהודים המוכרים כ-'ספרדיים מערביים', בשל מוצאם מפורטוגל וספרד עצמה) כחלק מתפילת ערבית של יום הכיפורים. הפיוט מיוחס לרבי אברהם אבן עזרא (ראב"ע) בן המאה ה-12,
'וכל מאמינים'- פיוט לראש השנה\יום הכיפורים (נוסח אשכנז)
בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע ולקרוא את מילות הפיוט המוכר 'וכל מאמינים', הנאמר בקהילות אשכנזיות כחלק מתפילת מוסף של ראש השנה ויום הכיפורים. הפיוט, שנכתב ע"י הפייטן הארץ ישראלי ייני, מתאר את גודלו ומידותיו של ה', מלא בתיאורי מידות ה' וכוחו שלקוחים מהתנ"ך וטוען כי
'מַרְאֵה כֹהֵן'- פיוט ליום הכיפורים (נוסח אשכנז)
בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע ולקרוא את מילות הפיוט המוכר 'מראה כהן', המהווה חלק מתפילת מוסף של יום הכיפורים בקהילות אשכנזיות. הפיוט מראה כהן מתאר את מראהו של הכהן הגדול בבית המקדש ואת סדר עבודתו ביום הכיפורים, ומוזכר כלבוש בהידור ופאר. הרעיון העומד מאחורי
'חֲמוֹל עַל מַעֲשֶׂיךָ'- אודליה ברלין
בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע ולקרוא את מילות הפיוט המוכר 'חמול על מעשיך'. פיוט זה, שמחברו אינו ידוע, מורכב מחמישה חלקים שונים. הוא נאמר בבתי הכנסת האשכנזיים לאחר חלק ה-'קדושה' בתפילת מוסף של ראש השנה, וכן בתפילת מוסף, מנחה ונעילה
'היום תאמצנו'- שלמה גרטנר ויונתן רזאל
בעמוד זה ניתן לצפות בביצוע ולקרוא את מילות הפיוט המוכר 'היום תאמצנו', המהווה חלק מתפילת המוסף של יום הכיפורים (בקהילות ספרדיות נהוג לחזור על הפיוט בכל אחד מתפילות ראש השנה ויום הכיפורים). פיוט קצר זה, אשר מחברו לא ידוע, מנוסח