ארכיון של 2018

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר קצר שכתב הסופר והמגיש דב אלבוים, העוסק בפיוט המוכר 'כל נדרי' ומשמעותו הייחודית. 'כל נדרי' הוא הקטע הפותח את תפילות יום הכיפורים, ולכן זוכה גם למעמד ייחודי ומרכזי בתוך רצף התפילות של היום. מדובר

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר קצר שכתב שי זרחי, העוסק בפיוט 'ונתנה תוקף' ובתחושת הסופיות והארעיות של חיי האדם המתבטאת בו. המאמר נכתב לזכרם של יובל הולצמן ושי דנור זכרם לברכה, שנהרגו בהתרסקות מסוק חיל האוויר ב-י' באלול תשס"ח בשדות גניגר

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר קצר שכתב המשורר רוני סומק, העוסק בפיוט 'ונתנה תוקף' מתוך נקודת מבט ישראלית עכשווית. במאמר מספר סומק על חווייתו המטלטלת מביקור אליו הוזמן בכלא רמלה, והאופן בו ביקור זה העניק עבורו משמעות ופרשנות חדשה

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר שכתב העיתונאי והסופר יאיר שלג, העוסק בפיוט 'ונתנה תוקף' והאופן בו הוא מבטא את המתח שבין יהדות לישראליות. 'ונתנה תוקף' הוא אחד מהפיוטים המוכרים ביותר בעולם היהודי בכלל, ובחגי תשרי בכלל. שירתו בבית הכנסת,

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר שכתב אהרון פוירשטיין, העוסק ב-'מסע' שעובר בין פיוטי יום הכיפורים המוכרים: 'לך אלי תשוקתי', 'שמע קולי', 'כל נדרי', 'נתנה תוקף', 'מראה כהן' ו-'אל נורא עלילה'. המאמר מתאר בקצרה את הייחודיות של כל אחד מהפיוטים,

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למערך לימוד שנכתב בארגון 'ממזרח שמש', העוסק בקשר שבין עברות שבין אדם למקום (כלפי אלוהים) ובין אדם לחברו, סביב הטענה של חז"ל כי "עבירות שבין אדם למקום, יום הכיפורים מכפר; שבינו לבין חברו – אין

בעמוד זה ניתן למצוא קישור לדף לימוד שהוכן בארגון 'מעגל טוב', העוסק במשמעותה של התפילה, בהקשר של חגי תשרי. הימים הנוראים, הפותחים את מחזור השנה, נועדו להביא את האדם לחשבון נפש. התפילה היא אחת הדרכים המרכזיות שמציעה היהדות בתהליך חשבון נפש

בעמוד זה ניתן למצוא קישור לדף לימוד שהוכן במדרשה באורנים, העוסק במשמעות של ראש השנה כיום דין. כידוע, המסורת היהודית מייחסת לראש השנה משמעות החורגת מההקשר הרגיל של תחילת השנה, ומוסיפה לו משמעות של 'יום הדין', בו ממליכים את הקב"ה

בעמוד זה ניתן למצוא קישור לדף לימוד שהוכן במכון שלום הרטמן, העוסק בקשר שבין ראש השנה לבין היכולת לצאת לדרך חדשה בחיינו. דף הלימוד בנוי כשאלון אישי סביב שאלות מנחות, המכווינות אותנו לרפלקסיה עצמית סביב מקומנו בחיים למול המקום אליו

בעמוד זה ניתן למצוא קישור לדף לימוד שהוכן במרכז יעקב הרצוג, העוסק בשאלת המשמעות האוניברסאלית של חגי תשרי. בתרבות ישראל קיימות שתי גישות מרכזיות בנוגע לשאלת היחס הראוי בין ישראל לעמים: בקוטב האחד נמצאת גישת "עם לבדד ישכון", המתאפיינת בהסתגרות, בהדגשת

בעמוד זה ניתן לקרוא את הקטע המלא שכתב תנחום תנפילוב, חבר קיבוץ דגניה א', המתאר את חווית ראש השנה בגולה לעומת זו שבארץ ישראל. תנפילוב חי בקהילה חרדית במזרח אירופה, בה קיימו את ראש השנה באופן האורתודוכסי המקובל. לאחר עלייתו

בעמוד זה ניתן לקרוא את הקטע המלא שכתב הרב משה אביגדור עמיאל, לשעבר רבה הראשי של תל אביב ואחד מהוגי הדיעות הבולטים בציונות הדתית, העוסק בקשר שבין תפקידו של השופר לזה של השעון המעורר. לטענתו, השופר תפקידו אחד- לעורר את האנשים