בקטע זה ניתן לקרוא קטע מתוך דבריו של המשורר הלאומי, ח.נ ביאליק, העוסק במשמעותו של חג השבועות, הקשר שלנו אליו והרלבנטיות שלו לימינו. בדבריו מתייחס ביאליק לשני המרכיבים המרכזיים של החג: הבאת הביכורים ומתן תורה. הוא מדגיש את הקשר שבין
בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע ולקרוא את מילות השיר 'פרי גני הנה הבאתי', הידוע גם בשם 'ביכורים'. שיר זה נכתב ע"י שמואל בס והולחן ע"י שרה לוי תנאי. לשיר מספר גרסאות וביצועים, וכאן הוא מובא בביצוע בסגנון רוק לשירתה של
בעמוד זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות השיר 'ים השיבולים', שנכתב ע"י יצחק קינן והולחן ע"י חיים אגמון. שיר זה הפך לאחד השירים המזוהים ביותר עם חג השבועות בפרט, ועם ההתיישבות העובדת וחגי ישראל בכלל, והוא מתאר אווירה רומנטית של
בעמוד זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות השיר 'שיבולי פז', אשר נכתב בידי עמירם קופר והולחן בידי יעקב שגיא. שיר זה הינו אחד משירי ההלל לחקלאות ותנובת הארץ, שהפכו לחלק ממורשת חג השבועות בהתיישבות העובדת. בדומה לשירים אחרים שנכתבו ברוח
בעמוד זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות השיר 'חג' (הידוע גם כ-'ניבים דוברים אלי') שכתבה רחל המשוררת. השיר עוסק בחוויית החיבור לטבע ומזכיר גם את חג הקציר, ומכאן גם הקשר שלו לחג השבועות. בשיר מבקשת רחל כי זריעת הניבים והמילים
בעמוד זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות השיר 'שיבולת בשדה', שהפך לאחד השירים המזוהים ביותר עם חג השבועות. שיר זה, שנכתב והולחן בידי מתיתיהו שלם, מתאר בהתלהבות ואופטימיות את חג הקציר, כהזדמנות לחגוג את השפע הרב שזכינו לו ועתה אנו
בעמוד זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות השיר 'סלינו על כתפינו', אשר מתאר את חווית חג השבועות כחג הביקורים. השיר, שנכתב ע"י לוין קיפניס והולחן ע"י ידידיה אדמון, הפך לאחד השירים המזוהים ביותר עם חג השבועות, במיוחד בהקשרו החקלאי. הוא
בעמוד זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות השיר 'בחג שבועות תעשה לך', שהפך לאחד השירים המזוהים ביותר עם החג. מילות השיר לקוחות מן התנ"ך (שמות ג' פס' 8, שמות ל'ד פס' 22), ומבוססות על מספר ציטוטים הנוגעים לחג. הוא הולחן
בקטע זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות השיר 'ארץ זבת חלב ודבש', שהפך לאחד מהשירים המזוהים ביותר עם הפן החקלאי של ארץ ישראל, הבא לידי ביטוי במיוחד בחג השבועות. המלים לשיר לקוחות מן הציטוט מספר במדבר, המתאר את פרשת המרגלים
בקטע זה ניתן לקרוא את 'תפילת החקלאי' שחיברה איריס בן צבי. התפילה מהווה מעין קריאה אישית של החקלאי בחג השבועות לשימור הקשר עם האדמה, מחויבות לשמירה עליה ורצון לדאוג לדורות הבאים. הטקסט יכול לשמש לטקסים ואירועים המבקשים לתת משמעות רוחנית
בקטע זה ניתן לקרוא את דבריו של יצחק מיכאלי, חבר קיבוץ עין חרוד, אשר מספר על חווית החג הייחודית בקיבוץ. הטקסט נכתב בשנת תרפ"ו (1926) ומהווה את אחת מהעדויות המוקדמות לקיומו של חג השבועות במתכונתו החלוצית-מודרנית, למעלה מ-20 שנה לפני
בקטע זה ניתן למצוא קישור למאמרו של אורי הייטנר, העוסק במשמעות החברתית של חג השבועות ובאופן בו הוא מבטא את המחויבות לדאוג לגר ולעני בחברה. לפי הייטנר, מחויבות זו קשורה באופן ישיר למסר החקלאי הראשוני של החג: "כשאנו חוגגים את
בקטע זה ניתן לקרוא את דבריו של שלמה לביא, חבר קיבוץ עין חרוד, מתוך טקס הביכורים שנערך בקיבוץ בשנת תרצ"ז (1937). קיבוץ עין חרוד היה מראשוני הקיבוצים שעלו לקרקע, עוד לפני הקמת המדינה. הוא היווה אבן שואפת לחלוצים רבים, אשר
בקטע זה ניתן לקרוא את דבריו של יהושוע רבינוב, המתאר את חוויותיו מציון חג השבועות בקיבוץ גבת שבעמק יזרעאל בשנת 1963. רבינוב מבטא בדבריו את החיבור העמוק שבין מהותו החקלאית של החג- הקציר ומתן הביכורים, לבין מקומו בתוך מעגל השנה
בקטע זה ניתן לקרוא קטע מתוך נאומו של מנחם אוסישקין, פעיל ציוני בולט, בחגיגת השבועות שהתקיימה בחיפה בשנת תרצ"ו (1932). בפסקה המצוטטת כאן מבטא אוסישקין את החשיבות של חג השבועות וציונו כחוליה בשרשרת המסורת היהודית, והקשר הבלתי ניתן להתרה שבין