בקטע זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות השיר הידוע 'באב אל וואד', שכתב חיים גורי ז"ל. שיר זה, שנכתב ע"י גורי כלוחם פלמ"ח בקרבות מלחמת השחרור באזור שער הגיא (המכונה בערבית 'באב אל וואד', ומכאן שם השיר), הפך לאחד השירים
בעמוד זה תוכלו לקרוא ולהוריד את ברכת 'המוציא' בנוסח אורתדוכסי (אשכנזי וספרדי כאחד). נוסח הברכה: (ספרדים מוסיפים: פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון) בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ.
בקטע זה ניתן לקרוא ולהוריד מסמך קצר ותמציתי, המפרט את אופן ביצוע הנטילה והברכה שיש לומר כחלק ממנה. ככלל, החובה ליטול ידיים חלה רק כאשר אוכלים לחם, בעוד שבמקרים אחרים אין חובה הלכתית לעשות זאת. בסעודת השבת, נטילת הידיים מתווספת
This video presents a musical version of the Priestly Blessing, part of the blessing over the children traditionally recited on Friday nights. Sung in both Hebrew and English, the video also provides the English and transliterated words of the blessing.
This video presents a musical version of the Priestly Blessing, part of the blessing over the children traditionally recited on Friday nights. Sung in both Hebrew and English, the video also provides the English and transliterated words of the blessing.
In this 3:17 long video, Rabbi Spike Anderson from the Reform Temple Emanu-El of Atlanta explains the origins and meaning behind the custom of blessing the children on Friday night. He recites the blessing in Hebrew and English and explains
In this 3:17 long video, Rabbi Spike Anderson from the Reform Temple Emanu-El of Atlanta explains the origins and meaning behind the custom of blessing the children on Friday night. He recites the blessing in Hebrew and English and explains
בקטע זה ניתן לקרוא ולהוריד מסמך עם הנוסח המלא של הקידוש האורתודוכסי לליל שבת, לפי הנוסח הספרדי והאשכנזי. הקטע אינו מכיל הקלטה של הברכה בליווי מוזיקלי כלשהו, על אף שבד"כ מקובל לשיר את הברכה ולא רק לומר אותה. הקטעים המופיעים
בקטע זה ניתן לקרוא ולהוריד מסמך עם נוסח ברכת הבנים והבנות המסורתי, כפי שמקובל לומר ברוב קהילות ובתי ישראל. ברכת הבנים היא ברכה הנהוגה בחלק מקהילות ישראל, בה ההורים (או האב בלבד) מברכים את ילדיהם בליל שבת ובערב יום הכיפורים. ברכה זו מתועדת לראשונה סביב
בקטע זה ניתן להאזין לביצוע הפיוט "למבצע על ריפתא" שנהוג לשיר בעיקר בקרב יהודי מרוקו לפני ברכת 'המוציא'. זהו פיוט בעל תוכן קבלי, המיוחס ל-'אר"י הקדוש' בעצמו (רבי יצחק לוריא, שנחשב לגדול המקובלים בצפת במאה ה-16). הפיוט מהווה את חלקו
בעמוד זה ניתן להאזין לגרסה קצבית של 'שלום עליכם' בביצוע הרב שמואל ברזיל. ההקלטה, הלקוחה מאלבומו של הרב ברזיל 'רגש', מדגימה את האופן בו ניתן לשלב את השיר המסורתי והמוכר 'שלום עליכם' יחד עם סגנון מוזיקלי מודרני. הגרסה הקצבית והמלודית הזו הפכה
בקטע זה ניתן לצפות בהקלטה ביתית לביצוע של משפחת חלפון לפיוט 'אשת חיל'. הגרסה מבוצעת לפי הנוסח המוכר לפיוט של בן ציון שנקר. משפחת חלפון הינה משפחה מוזיקאלית בעלת מסורת של שירה מסביב לשולחן השבת, בדומה למשפחות יהודיות רבות. הם
בקטע זה ניתן לצפות בקליפ לפיוט 'אשת חיל' בסגנון מזרחי, בביצוע הזמר אופיר נגר. גרסה זו , אשר ביצע נגר כהקדשה לאשתו בחתונתם, הייתה השיר הראשון שביצע נגר מאז ומעולם כזמר. על אף שהקדיש את כל שנות ילדותו למוזיקה, נגר
בקטע זה ניתן לצפות בביצוע של הזמר אברומי הולצלר לפיוט 'אשת חיל' בנוסח חסידי, המבצע את הפיוט כהקדשה לאשתו בחתונתם. הולצלר, זמר הלוקח חלק בהרכב Zmiros Group, מבצע את הפיוט בחתונתו בהתאם למסורת לשיר פיוט זה בחתונות. זאת מאחר ו-'אשת
בקטע זה ניתן לצפות בסרטון בו שר חתן לכלתו את הפיוט 'אשת חיל' בחתונתם, לפי הנוסח האשכנזי המוכר של בן ציון שנקר. מאחר ופיוט זה עוסק בשאיפה של הגבר למצוא לו אישה בעלת אותן תכונות מעולות המתוארות בפיוט, התפתחה מסורת