הכרמל לא נקרא ההר ירוק סתם כך ללא סיבה. ההר הירוק זכה בכינוי בזכות הצמחייה הייחודית שגדלה בו, מבנה הקרקע והאקלים הגשום שהביאו להתפתחות צמחייה עשירה בכרמל, המורכבת ברובה מחורש ים תיכוני – אלון מצוי, חרוב מצוי, אורן ירושלים ועוד – עצים לא נשירים שהקנו להר את הכינוי "ההר הירוק כל ימות השנה". בזכות הצמחייה המגוונת היה הכרמל בית גידול טבעי למינים רבים של חיות בר כגון יחמור פרסי, אייל הכרמל, צבי ארץ ישראלי, דרבן מצוי, גירית מצויה, נשר ואוח שהיו נפוצים באזור. במאה ה-20, כתוצאה מהתיישבות המואצת של האדם בסביבת הכרמל, התפתחות התעשייה, הציד וההדברה, יחד עם שריפות, חלה הידלדלות באוכלוסיית החיות וצמצום במגוון. בשנים האחרונות נעשים מאמצים להחזיר את בעלי החיים לסביבתם הטבעית בהר על ידי הכרזה על חלקים מהכרמל כשמורת טבע ועל ידי מפעלים לאקלום ושחרור חיות בר כמו ה"חי-בר".