נתיבל'ה (נתיב הל"ה – מחלקת ההר)

נתיבל'ה (נתיב הל"ה – מחלקת ההר)
  • שנת 1948 – בגוש עציון יש 4 יישובים: כפר עציון, עין צורים, משואות יצחק ורבדים.
  • גוש עציון היה מבודד, מנותק מכל נקודה יהודית. תושבי הכפרים הערביים מסביב התנכלו להם והיישובים מצאו את עצמם תחת מצור. הוחלט להוציא מחלקה מאנשי הפלמ"ח והחי"ש,  "מחלקת ההר" לכיוון יישובי הגוש מכמה סיבות:
  1. הציוד הצבאי בגוש היה דל.
  2. היישובים לא היו מבוצרים ומוגנים- לא ערוכים לקרב ולכן צריך תגבור ועזרה.
  3. חוסר מזון ואספקה.
  • ב-14 בינואר כוח ערבי גדול תוקף את יישובי הגוש. הם מנסים לכבוש במרכז הגוש את חרבת זכריה כדי לנתק את עין צורים ורבדים משני היישובים האחרים.
  • מפקד מחוז ירושלים מחליט לשלוח בדחיפות תגבור – לילה למחרת 40 לוחמים מתארגנים ויוצאים רגלית לכיוון הגוש. המחלקה נושאת איתה נשק רב וציוד רפואי.

       2 לוחמים נשארים ולא יוצאים, מתחילים את המשימה – 38 לוחמים.

  • הלוחמים מתחילים לצעוד לכיוון הגוש. חייל אחד נפצע ברגלו ומפקד המחלקה דני מס מחליט שהפצוע ועוד שני לוחמים יחזרו צפונה.
  • 35 לוחמים ממשיכים לגוש עציון. לפנות בוקר רועה צאן (כך על פי השמועה) רואה את המחלקה וקורא לאנשי הכפר הסמוך, "צוריף".
  • ערביי הכפרים הנקראים בדחיפות אל הגבעות השולטות פותחים באש לעבר המחלקה, מתפתח קרב קשה, בסופו כל הלוחמים נהרגים. הלוחמים נאבקו עד הכדור האחרון ואף מעבר לכך. אחת העדויות לכך היא: כי נמצאה בידי אחד החללים אבן בכף ידו.
  • יומיים אחרי הקרב נמצאו גופות הלוחמים.
  • זעזוע עמוק ביישוב היהודי לאור תוצאות הקרב העגומות.

השארת תגובה