מעגל מרכזי – אני והעם בארץ

מעגל מרכזי – אני והעם בארץ

מטרות:

  • חיבור וחיזוק החיבור לארץ
  • חיזוק ההבנה כי יש קשר משמעותי בין העם לארץ
  • ברור וחיזוק הקשר שלי לארץ דרך הקשר של העם

שאלות 'אני'

  • כיצד בא לידי ביטוי החיבור שלך לארץ?
  • מדוע לך חשוב לחיות כאן? מה המשמעות של החיים שלך כאן?

דגשים

  • זה הדיון הראשון שעלול להיות ״נפיץ״. זאת מפני שכבר מדובר בנושא רגיש יותר, קרוב יותר ויותר שנוי במחלוקת. אין להיבהל. אנחנו גם לא חוששים מוויכוחים. אבל צריך לראות שלא סוטים לוויכוח פוליטי והאשמות של ציבור כזה ואחר, אלא מתמקדים בקשר של כל חניך לארץ הזו.
  • קל מאוד לברוח ביחידה הזו לנושאים ומקומות מסביב. חשוב מאוד למקד את הדיון ולא לוותר. מה הקשר שלי לארץ. למקום הזה. לא רק לאנשים שבו, לחברה, למה שבנינו כאן, אלא למקום עצמו. לאדמה הזו. במילים אחרות – למה דווקא כאן?
  • יש מקום לשוחח ולדון על התנ״ך (כנושא) במהלך היום בעיקר על משמעות התנ״ך לכל תלמיד ותלמיד. אך אין למקד בזה את יחידת המדריך ובטח לא ליצור דיון ארוך מדי במהלך היום.
  • לפעמים עולה השאלה הישראלית-ערבית. איפה הם בכל הדיון הזה. חשוב למקד את הדיון בקשר שלי לארץ. לאחר שנברר את המקום שלנו בקשר לארץ, נוכל לברר מה מיקומנו בוויכוח או מול עם אחר. (וזה לא נעשה במסגרת המסע).
  • חשוב לציין במעגל מרכזי את נושא הכמיהה לארץ, שכמעט לא בא לידי ביטוי במהלך היום מכיוון שהכמיהה נוצרה בעיקר בגולה, במהלך שנות גלות רבות.

אפשרויות לפתיחת דיון

 

יש להיזהר מהשתלטות המתודה על הדיון. מדובר בנושא מעניין שלא דורש יותר מדי מתודות.

  1. ״ למה לא אוגנדה״ (טריגר)

רקע

בשנת 1903 הציעה שר המושבות להרצל את הצעת אוגנדה – הצעתו הייתה שהיהודים יישבו אזור במזרח אפריקה הבריטית. 13,000 ק״מ במערב קניה.

סביב ההצעה התקיים פולמוס בפוליטיקה הציונית, הפולמוס החל בקונגרס הציוני ה6 בו הוחלט לשלוח משלחת חקר לאזור.

הפולמוס נמשך כשנתיים. בה הרצל בחזית האחת ואוסישקין מנגד ועוררה הדים רבים.

משלחת החקר מצאה את המקום בלתי מתאים להתיישבות והציעה לקונגרס הציוני השביעי (1905) לדחות את ההצעה. הקונגרס השביעי קיבל את הצעת משלחת החקר ודחה את ההצעה.

מישהו טייל באזור קניה?

)אחד האזורים החקלאיים המצליחים ביותר באפריקה, נוף טרופי, בלי אויבים, לא באמצע המזרח התיכון)

מעניין לחשוב מה היה קורה אילו ההצעה הייתה עוברת והיינו חיים באוגנדה

שלישיית ״מה קשור״ לא חשבה מה היה קורה אילו אלא אפילו הצטערה מאוד שלא בחרנו באוגנדה.

(משמיעים את השיר…)

שאלה: למה לא אוגנדה?

  1. היגדים (טריגר)

מטרה

להציף את הזיקות השונות האפשריות, שכל חניך ימצא את הקשר שלו.

עזרים

היגדי זיקות.

***כיתה שמתקשה לשבת או אם צריך לעורר את החניכים – מחלקים את כולם למספר קבוצות וכל קבוצה צריכה לפרסם את הארץ באמצעות היגד אחר. חשוב שהקלילות תהיה מדרגה לנקודות מהותיות ועמוקות בדיון שיבוא לאחר מכן.

מהלך
  • נפרוס על הרצפה כרטיסיות עם הסיבות השונות לקשר לארץ.
  • החניכים יתבקשו לקחת את ההיגד שהם הכי מזדהים אתו.
דוגמאות להיגדים
  • אין עוד מקום שאפשר לחיות בו כיהודי בשקט.
  • פה נוח לי! אני כבר מכיר ויודע איך להסתדר.
  • אבות אבותינו התפללו לכאן במשך כל השנים וחלמו להגיע לכאן.
  • העם היהודי לא שלם בלי ארץ ישראל.
  • כאן התרחשו כל סיפורי האבות – כל ההיסטוריה שלנו!
  • כאן ערש התרבות היהודית.
  • פה צמח העם שלנו, עם התרבות, האמונה והמאפיינים שלו.
  • זהו המקום שבו הייתה ריבונות יהודית בעבר.
  • הרבה אנשים מתו כדי שנוכל לחיות כאן.
  • הביטו סביב – הארץ מדהימה!
  • ניתן להשתמש בכרטיסיות באופנים שונים:
  • כל אחד מסביר את הבחירה שלו ובמה היא מתבטאת בחייו.
  • כל חניך מסביר את הבחירה ומה היה רוצה להרגיש, אם אין התאמה ביניהם.
  • המשך דיון על פי הנקודות כדלקמן
  1. עלייה והתקבצות בארץ (טריגר)

מטרה

התייחסות למהות העלייה של היהודים מרחבי העולם לארץ ישראל.

עזרים

גלובוס מתנפח, מפת העולם, מדבקות קטנות.

מהלך

מנפחים גלובוס מתנפח ומעבירים אותו בין כל החניכים. על כל חניך לסמן את ארץ המוצא של סבא וסבתא שלו.

נקודות לדיון
  • מה משך את סבא וסבתא להגיע לארץ?
  • האם אתם מכירים מדינה נוספת שבה קיים טירוף שכזה?
  • מאיפה העולים השונים מגיעים כיום? מה מביא אותם לעלות?
  • המשך דיון על פי הנקודות לקמן
  • נקודות דיון ליחידת המדריך
  • מה מקשר אותי לארץ?
  • מה יש פה שאין במקום אחר? מה יש פה שיש במקום אחר?
  • מהם כל הדברים המשמעותיים שמקשרים אותי לכאן?
  • מה תגידו למי שאין לו כל קשר וחיבור לכאן?
  • מה זה אומר שאני בוחר/ת להישאר כאן בארץ? האם רק לגור פה זה מספיק?
  •  (למתקדמים: להתחבר זה טוב ויפה, האם יש גבול? באיזה מחיר אני מוכן להיות פה?)
  • אם המצב הכלכלי / הביטחוני / החברתי יחמיר, מי יארוז מזוודה ויילך?
  • ומה אם המשפחה שלך תרד אתך לאמריקה?
  • מה זה אומר לי שיהודים חלמו להגיע לכאן במשך השנים?
  • האם חשוב לי להיות חלק מהעם כאן?
  • כיצד אני מתייחס לעולים החדשים? אכפת לי? אני מעריך?
  • מה מחבר ביני ובין שאר היהודים?
  • מה המשמעות של זיכרון?
  • אם היו מציעים לנו מקום אחר לבנות בו מדינה – האם היה עלינו להסכים ולקבל את ההצעה?
  • למה אנחנו פה? למה לא באוגנדה? למה בכלל להישאר פה?
  • מדוע הגיעה משפחתי דווקא לישראל? האם סיבה זו תקפה לגביי?
  • מה זה אומר לי שאני חי במקום שבו התרחשו אירועי התנ״ך?
  • במה אירועי וסיפורי התנ״ך משפיעים עלי?
בבואנו לברר את מהות הזיקה שבין התלמיד לארצו ניתן להעלות מספר אפשרויות לזיקות שונות

לארץ

זיקות אישיות
  • כאן נולדתי
  • כאן המשפחה שלי וכל החברים שלי גרים
זיקות כלליות
  • הבית הלאומי אחרי אלפיים שנות גלות, המקום שבו יהודים יכולים להגן על עצמם, שבו יהודים לא צריכים להתנצל על היותם יהודים…
  • כמיהה והיסטוריה – במשך מאות שנים יהודים מתפללים וחולמים להגיע לכאן )״בשנה הבאה בירושלים״). על כל צעד ושעל נתקלים בפיסת היסטוריה של העם היהודי.
  • זיקה דתית-אמונית – הארץ המובטחת, ההבטחה של הקב״ה לעם ישראל.
  • זיקה חברתית – מנטאליות משותפת: ״אין כמו בישראל״, אותו ״פלפל״ שבגללו ישראלי תמיד יזהה ישראלי במקום אחר…
  • זיקה תרבותית עכשווית – השפה, הספרות, הישגים בתחומי ידע שונים…
  • זיקה תרבותית-היסטורית – ערש התרבות העברית והיהודית קשור למקום, לארץ, לגיאוגרפיה, לאתרים, לסיפורים…
  • מרכז החיים היהודי – כיום זה מקום ההתרחשות של העם היהודי.
  • ארץ התנ״ך – כאן התרחשו האירועים בתנ״ך, ספר הספרים, רב-המכר מספר אחת.

 

בחלק מבתי הספר ייכלל ביקור ביד ושם. חשוב להכליל את העיסוק בנושא השואה ולעבד חוויותיהם במסגרת היחידה.