כאילו מאפר צומחת שושנה ..
ריח השריפה שרר ברחבי הכרמל עוד שבועות רבים אחרי שכבו הלהבות. ליווה את תושביו לכל מקום. מזכיר ומהדהד את האבידה הגדולה.
אסון השריפה בכרמל, החמור ביותר שאירע בישראל מאז הקמתה ועד היום, צילק את ההר ויושביו. את מרחב הצומח והחי. אך בטבע כמו בטבע, החיים חזקים יותר מהכל, וכיום לא רק ששטחים רבים שחוסלו בשריפה שבו לפרוח, אלא שנוספו לזנים המקוריים על ההר, משפחות צמחים חדשות שפתאום נוצר להן מקום..
ראשונים הגיחו צמחי פקעות שלא נפגעו בשל מיקומם התת קרקעי הבטוח- רקפות, עיריות, חצבים ונרקיסים טשטשו מעט את ריחות העצים העשנים. אחריהם, בעיכוב של כמה חודשים החלו להפציע צבעוני הרים, נורית אסיה, כלנית מצויה, עירית מצויה, סיפן התבואה, צהרון מצוי, מיני שום, ומינים של סחלבים ודבורניות. על המים העודפים שלא ניצלו למעלה מ-4 מיליון עצים שהושמדו בשריפה, חגגו קטלבים, אלות ומטפסים. כיום, 9 שנים לאחר האסון, צריך להתאמץ כדי לזכור את מימדיו. מלבד המקומות הצמודים לכביש בית אורן המתפתל, כיפות הגבעות ומורדות הנחלים שבו להוריק.
חרף תוצאותיו הנוראיות של האסון- מותם של 44 בני אדם וחיסול חלקים נרחבים של מרחב ביוספרי ייחודי, יש גם חדשות טובות: השריפה ניקתה את רצפת היער מצמחיה סבוכה ה"חונקת" את העצים, דישנה את הקרקע באפר, וצמצמה את התחרות על משאבים (אור ומין) ובכל אפשרה למשפחות צמחים חדשים לגדול.
על כל אלו ועוד היבטים חיוביים לשריפות- כאן (סרטו באנגלי מתורגם לעברית).
תהליכי שיקום הכרמל לא הסתיימו. הצומח בו, נמצא במעקב מתמיד ועבודות ניקוי ודילול החורש לצד נטיעות חדשות מתקיימות כל העת. האחריות שלנו היא לוודא כמובן שלא מדליקים אז אלא במקומות המאושרים לכך, שמדווחים על כל חריגה בתוואי השטח וששומרים על טביעת רגל מינימלית של נוכחותנו על מנת לאפשר לטבע לחדש את עצמו במלוא עוצמתו.
*** התמונה באדיבות יארה אבו רוקן מתוך פיקיוויקי- מאגר התמונות של ישראל