סקר יער חוף הכרמל- האדם משפיע על תבנית נוף מולדתו

סקר יער חוף הכרמל- האדם משפיע על תבנית נוף מולדתו

פוסט זה, הוא סיכום של סקר יער חוף הכרמל אותו יזמה הקרן הקיימת לישראל וביצע מכון דש"א (העוסק בפיתוח כלים, המלצות למדיניות וגיבוש מידע לשם שמירת משאבי הקרקע במדינת ישראל) בראשות החוקרים עוזי שמיר, ד״ר דבורה שיצר ועמית מנדלסון.

מטרת הסקר היתה להבין את המציאות הקיימת בתא השטח של הכרמל בחלקו הדרום מערבי, ולגבש לפיה המלצות לפעולה מדינית. לתא שטח זה- המשתרע מבקעת מהר"ל בצפון ועד לפורדיס בדרום, מאליקים במזרח ועד לים במערב- מאפיינים יחודיים המושפעים מפעילות האדם בתוכו: יישובי קבע שהלכו וגדלו, מספר מחצבות ששינו את טוואי השטח, מסלולי אופניים ורכבי שטח לאין שיעור, מתקנים הנדסיים גדולים, הרחבת תחנת כוח ,העברתם של קווי תשתיות נוספים, גידור שטחים נרחבים לחקלאות והקמת בתי רשת בשטחים נרחבים.

הסקר מדגיש את ערכו של רכס הכרמל בקיומה 'פלורה ופאונה' יחודיים לאזור, בשטחים הפתוחים הנרחבים בהם חיות קהילות מגוונות של יונקים קטנים, בחשיבות שימור האיזון האקולוגי ביערות למניעת שריפות עתידיות והבטחת קיומם של מסדרונות אקולוגיים המאפשרים קיום של אוכלוסיות גדולות יחסית המחליפות מידע גנטי ביניהן ועוד.
כמו כן הוא פורט את האופנים בהם האדם משפיע על הטבע הכרמלי ומשנה אותו. ולא מהיום אגב.
האדם החל לשנות את הכרמל בתקופה הפרה- היסטורית כאשר יש במדרונותיו הצפון מערביים אתרים מהתקופה הפליאוליתית התיכונה ( 250,000 עד 45,000 שנים לפני זמננו ), הניאוליתית (בסביבות שנת 10,000 לפנה"ס) והכלקוליתית (4500 לפנה"ס עד 3500). אבל גם אם לא הולכים כל כך רחוק, נוכחות האדם בכרמל הייתה משמעותית וניכרת. מקומות יישוב החלו להתפתח התרבו עד מאוד בתקופה הרומית והגיעו לשיאן בתקופה הביזנטית. מסביבן נבנו בהר שפע של טרסות בהם גידלו לאורך אלפי שנים גפנים ומטעי זיתים, נחצבו בסלע גתות ומחצבות, גודרו איזורי קבורה נרחבים ושטחים נרמסו עקב יתר רעיית עדרים.
אין ספק שטביעות האצבע של האדם ניכרות בכל המרחב הגיאוגרפי של רכס הכרמל. אבל אפשר לעשות את הדברים אחרת:

  1.  בתכנון הרחבת כבישים באזור לקחת בחשבון מעברים אקולוגיים לבעלי חיים קטנים כגדולים
  2. במעברי המים והנחלים להוסיף דרגשים למעבר בעלי חיים כדי שיוכלו לעבור גם בזמן הצפה.
  3. ליזום נטיעה של כל אחד מיחידות הצומח על כל המגוון שבה, ובכך לשמר אוכלוסיות הצמחים המקוריות שימשיכו לייצג את בתי הגידול הטבעיים
  4. כריתה מאסיבית של איקליפטוסים המשתלטים על המשאבים הטבעיים של הצמחייה המקורית
  5. הגבלת כניסת רכבים לשטח השמורה המוגדר
  6. הגבלה על הרעייה – אלה אם היא נדרשת לדילול צמיחת יתר באזורים מוגדרים.
  7. הגבלת תנועת המבקרים לשבילים בלבד והקטנת השטחים המיועדים לפיקניקים הכוללת אכיפה לאיסור הבערת מנגלים.

זה בידיים שלנו!
לקריאת הסקר המלא לחצו כאן. תהנו!

 

*** התמונה באדיבות מרכז להבה קרית מוצקין מתוך פיקיוויקי- מאגר התמונות של ישראל

בבקשה, דרג פוסט זה:

0
0
0

השארת תגובה