מישור החוף הוא שם שניתן לרצועת חוף הנמשכת מגבולה הצפוני של מדינת ישראל בראש הנקרה ועד לצפון רצועת עזה המהווה את הגבול הדרומי שלנו בים התיכון. זהו אינו רק שם גנרי, הוא מבחין את אזור החוף מאיזורים אחרים בארץ בסוג הצימחייה ובעלי החיים היחודים לו, באקלים ומשקעים ואפילו (בזמנים רחוקים יותר) במאפייני הישובים שהתקיימו בו.
אך גם בתוך מישור החוף עצמו ישנה אבחנה בין שני אזורים.
1. מישור החוף הצפוני: מראש הנקרה ועד חוף הכרמל
2. מישור החוף הדרומי: מחוף הכרמל (נחל תנינים) ועד בית להיה בצפון רצועת עזה
ונקודת האמצע, בה קורה תהליך טרנספורמטיבי שמשנה את המאפיינים היחודיים של כל אזור, הוא רכס הכרמל.
רבים טועים לחשוב כי הכרמל הוא ההר עליו מוקמת העיר חיפה ותו לא. אך למעשה רכס הכרמל משתרע מרמות מנשה במזרח, עולה בחדות מקיבוץ יגור בצפון ונשבר במצוקים אדירים ברמות הנדיב (אזור זיכרון לציון) בדרום. חתיכת הר. כזה שאי אפשר להתעלם ממנו. כזה שמשנה את חוקי המשחק.
רכס הכרמל זוכה מכל העולמות! כהר שמוקף שטחי מישור ובקעות מכל צדדיו ומתהדר בתואר "'הרכס הקרוב ביותר לים התיכון", הוא מקבל את מלוא המשאבים היקרים, והנדירים לעיתים בארץ, הנחוצים לו לשגשוג. אני מדברת על מים כמובן.
הקרבה שלו לים, מאפשרת לו לקבל את מירב המשקעים המגיעים ממנו- גם גשמים, אך בעיקר ענני לחות, ענני ברכה, המספקים לצמחייה העשירה של הכרמל מים חיים. לא רק זאת אלא שההר כולו מחורץ נחלים נחלים חלקם בעומק הסלע ממש כמו קניונים צרים, המספקים מים רבים לעומק ההר. כל אלו מסייעים לשגשוג ה'פלורה' בכרמל ומצדיקים את שמו כ"ההר הירוק תמיד".
*** התמונה באדיבות מרכז להבה עכו מתוך אתר פיקיוויקי- מאגר התמונות של ישראל