היכלות בעת העתיקה

היכלות בעת העתיקה

מה משותף ליוון העתיקה, האימפריה הפרסית, האולמקים בדרום אמריקה או הפרעונים? כולם בנו היכלות ענק, מבנים מפוארים ועצומים שנועדו לשמש לשלושה תחומי חיים עיקריים: פולחן, ידע ומוות. על קצה המזלג נזכיר רק את מקדש אפולו בדלפי, מקדש בעלבק בלבנון, הפירמידות בגיזה, היכל חיילי הטרקוטה בסין, ניוגריינג' (המבנה העתיק בעולם) באירלנד, פטרה בירדן, קאלאקמול במקסיקו והסיפרייה באלכסנדריה וכמובן, בית המקדש בירושלים שנקרא גם 'היכל שלמה'.
ההיכלות היו פאר היצירה האנושית. הושקעו בבנייתן שנים של עבודה (וכנראה גם תכנון) ויכולות של עשרות אלפי בני אדם. הן היו בנויות מחומרים כבדים, לעיתים במרוחק ממקומות יישוב של אותה העת, כאשר דרכי שינוען במגבלות הטכנולוגיות שעמדו בפני יוזמיהן כמו גם המערכות הרדמניסטרטיביות התומכות לפרויקטי בנייה מהסוג הזה- הן חומר מרתק למחקרים עתידיים. פעמים רבות תקופת בנייתן נמשכה שני דורות ויותר, כאשר הנכד מסיים את שהתחיל הסב.

מה היו מטרתן של ההיכלות הגדולים? לשם מה גודלם הבלתי נתפס?

העולם העתיק היה עולם אחוז מיסטיקה..
ממאמרו של עירד מלכין למגזין מסע אחר עולה כי רבות ממה שאנו יודעים היום בעקבות התפחות המדע, היה נסתר מעיניהם או הבנתם של בני העולם העתיק. יש שבניית ההיכלות הייתה עדות ליראת הכבוד שרכשו, לכוחות הקוסמיים. יש שביטאו את עושרה ויכולותיה של תרבות שלטת מסויימת שהנכיחה עליונותה על זיכרון התרבות שקדמה לה. ישנם חוקרים הטוענים שמבנים אלו היו עדות ליכולותיו של קולקטיב חברתי להגיע להישגים מרחיקי לכת, לחגוג את אמונותיהם ותרבותם. כך או כך, מדובר במבנים מרשימים שחלקם קיימים עד היום, אלפי שנים לאחר שנבנו. פלאח תבל מעשה ידי אדם המעוררים בנו תהיות ושאלות ומעודדים אותנו ללמוד עליהם, ובכך גם על עצמנו.

מרתק לראות איך שימור הידע, נתפס כחיוני לחייו של האדם ולקיומו של סדר חברתי, באופן שווה ערך לפולחן ולקבורה. ועל כך בפוסט נפרד.

 

 

*** התמונה באדיבות אתרי מורשת ויקיפדיה 2012, מתוך פיקיוויקי- מאגר התמונות של ישראל

בבקשה, דרג פוסט זה:

0
0
0

השארת תגובה