במהלך כל שנות ההיסטוריה, שאלו את עצמם אנשים מתי התרחשה לה יציאת מצרים? שאלה זו תפתח לנו צוהר אל התיארוך של שושלות מצרים ואל השיטות השונות במחקר המנסות לפתור את החידה.
בשנת 1896, מוצא פלינדרס פיטרי, חוקר מצרים, מצבת ניצחון (אסטלה) בנוא אמון (שם המקום) הנושאת את הכתובת הבאה: ""כנען נכנעה על כל רשעיה (או: בכל רע), אשקלון נשבתה, גזר נלכדה, ישראל אבד – זרע אין לו". מכאן ניתן להסיק שבזמן יצירת המצבה הזאת, עם ישראל כבר נוכח בארץ ישראל. המצבה הוקמה סביב שנת 1230 לפנה"ס. אולם מכאן הדעות חלוקות.
יהודה אליצור במאמרו כותב שיציאת מצרים מתרחשת בראשית המאה ה- 15 לפנה"ס וזאת עפ"י ממצאים ארכיאולוגים ממצרים המתאימים למנין השנים המתוארים בתנ"ך. בתנ"ך אנו למדים שחלפו 480 שנים בין יציאת מצרים לבין בנין בית המקדש, שמתרחשת סביב אמצע המאה ה- 10 לפנה"ס. מה גם שמכתבי תל אל- עמארנה הנכתבים ממלכי ארץ כנען אל אמנחותפ ה-4 מלך מצרים בדבר הח'בירו שפולשים אל הארץ מעידים על מציאות הדומה לזו של כניסת עם ישראל לארצו. ועל כן, לשיטתו, עם ישראל יוצא ממצרים בימיו של אמנחותפ ה-2, נודד במדבר בימיו של תחותמס ה- 2 ונכנס לארץ בימיו של אמנחותפ ה- 3. הכיבוש וההתנחלות מתרחשת בימי אמנחותפ ה- 4, נמען מכתבי אל- עמארנה.
גילי חסקין, שבמאמרו סוקר את הגיאוגרפיה של מצרים ואת כל תולדות השושלות במצרים, גם מזכיר את המלך המשעבד את עם ישראל ומעולו הם יוצאים לחירות. לפי שיטה זו, רעמסס השני הוא המלך המשעבד. מלך חזק מאוד שמרחיב את כיבושי מצרים עד לאסיה הקטנה. על פי שיטה זו (כפי שד"ר יהושע ברמן כותב במאמרו באתר 'מידה'), עם ישראל יוצא ממצרים סביב שנת 1250 לפנה"ס.
(Photo by AussieActive on Unsplash)