כתבתה של שרה שטריכמן עבור הטלוויזיה הקהילתית של שכונת רמות בחיפה מתארת את התוכנית הנועזת והנדמית היום כפנטזיונרית לחלוטין- מצדה על הכרמל.
בספטמבר 1939, הגרמנים פולשים לפולין ומתחילים להניע את גלגליה של מלחמה עולמית כוללת.
שנה לאחר מכן, הם משלימים כיבושים נרחבים באירופה ומקימים את שלטון הוישי בצרפת, החולשת על בנות חסותה סוריה ולבנון. הגשר למזרח התיכון הלך ונבנה בצעדים גדולים ומבהילים. הבריטים הגנו בחירוף נפש על שליטתם האזורית במיוחד על תעלת סואץ. חברי ההגנה לקחו חלק במאבקם נגד הכוחות הנאציים, כאשר המור"ק המפורסם ביותר על קרבות אלו היה זה שבמסגרתו איבד משה דיין את אחת מעיניו. הנאצים לא וויתרו והתקדמו לכיוון ארץ ישראל ממזרח (לאחר שכבשו את רוסיה ושכנותיה), כשאחת הנקודות האסטרטגיות המרכזיות להדיפת כוחות קרקעיים הוא הכרמל. לכן הוקמו בו שלל ביצורים ובונקרים, והתוכנית הייתה כי במידה והכוחות הבריטים ייסגו והנאצים ישתלטו על הארץ- ירוכז היישוב היהודי בכרמל בבחינת 'מצדה' או 'יודפת'- לוחמה עד מוות. לא היה זה הפתרון היחיד שהוצע, היו שחשבו כי על היהודים לסוג ולהתפנות יחד עם הבריטים, או לקיים להשיט אוניות נוסעים לארצות הברית. היו שחשבו כי לוחמה פרטיזנית יכולה להיות הפתרון. לבסוף החליטו ראשי ההגנה כי אין לנו לסמוך אלא על עצמנו וכי היישוב יתמודד אם כל איום שיבוא. בסופו דבר כפי שכולנו מכירים מההיסטוריה- היישוב היהודי ניצל ותבוסת הגרמנים ב'אל אלמיין' היה סימן לבאות לכניעתה המלאה שתושלם כשנתיים לאחר מכן.
*** התמונה באדיבות מוזיאון ההגנה, מתוך אתר פיקיויקי- מאגר התמונות של ישראל