לו הייתי

לו הייתי

מטרה

להתייחס לחלומות, רצונות ומאוויים. לנסות להתמקד בלהיות מי שאנחנו בצורה הטובה ביותר.

עזרים

מדבקות, טושים.

מהלך

  1. כל חניך יכתוב על מדבקה מה היה רוצה להיות בחייו ויסתובב עם המדבקה על החולצה במשך כל היום.
  2. המדריך יכתוב על המדבקה שלו: ״זושא״.
  3. לאחר סבב של החניכים, המדריך יעלה עוד כמה נקודות בעזרת הסיפור שלהלן:

״לרבי זושא היו מאות תלמידים. לעת זקנתו – כאשר שכב, מוטל על מיטתו חולה וגוסס באו לבקרו ומצאו אותו בוכה בכי תמרורים. שאלו אותו תלמידיו – מדוע אתה בוכה?  הלא כל חייך היו מלאים בעשיית טוב ובודאי חלקך לעולם הבא? ענה להם רבי זושא (שלא הסכים שיקראו לו רבי, אלא ״זושא״ בלבד)- כשאעלה לשמיים, לא ישאלו אותי למה לא הייתי משה רבנו; ישאלו אותי רק – למה לא היית זושא?

נקודות לפתיחת דיון

  1. סבב חניכים: מה אתם רוצים להיות? מדוע?
  2. האם השאיפה שלי עולה בקנה אחד עם המעשים שאני עושה?
  3. התייחסות לנמשל העולה מהטקסט.
  4. מדוע לעתים אנחנו מבקשים להיות מישהו שאנחנו לא?

לא לשכוח את הסיכום (ראה: דגשים לפעילות)!

בסיום יום ניתן להשמיע את השיר ״אני שר מהלב״ של שלישיית ״מה קשור״ ולחברו לפעילות הפתיחה.

קטע לסיכום

״אדם בן חורין מודד את נפשו ומצבו לא במידתם של אחרים, אלא בזו של עצמו. האידיאל שלו הוא לא להגיע למדרגתם של האנשים הסובבים אותו, אלא לאותה המדרגה שכוחות נפשו מכשירים אותו להשגה.״

(אחד העם)

השארת תגובה