- מעין חרוד נובע במערה לרגלי הר הגלבוע. מים אלה מקורם בזרימה תת קרקעית מהשומרון.
- המערה נקראת מערת גדעון על שמו של השופט המקראי.
- במעין ערך גדעון את מבחן הקבלה ללוחמיו לקראת הקרב במדיינים (שופטים ו, ג-ד ).
- השיר" זמר לגדעון" שכתבה נעמי שמר מתאר עלילות גבורה אלו. מצורף בהמשך
- בשנת 1921 הגיעו למעין מתיישבים מן העליה השנייה והשלישית. הם ייבשו את הביצה שהפיצה קדחת בין אנשי הקיבוץ, והפכו את אדמתה לשדות ולבריכות דגים. בהמשך עברו ראשוני המתיישבים אל מקום הקבע של קיבוץ עין חרוד, ובמקומם התיישבו מקימי קיבוץ בית שיטה, עד שעברו אף הם לנקודת הקבע. במקום עברו קבוצות מתיישבים נוספות, עד שבשנת 1949 הוקם שם המושב גדעונה על ידי עולי תימן.
- בית חנקין ביתו של יהושע חנקין (1864-1945) עומד במדרון המתנשא מעל מעין חרוד. הבית הקטן משמש כיום מוזיאון לתיעוד קורות חייו של האיש, שגאל למען העם העברי יותר מ600 אלף דונם ברחבי הארץ. יהושע חנקין החל לבנות את הבית בשנת 1934, כשהיה בן 70. כשאשתו אולגה חלתה החל לחצוב מערת קבורה בשבילה סמוך לביתם. אולגה חנקין נקברה בצהרה ב1942, יהושעה נטמן לידה שלוש שנים אחר כך.
מילות השיר:
זמר לגדעון (נעמי שמר)
ברוך גדעון בן עם עני
אשר היכה במדיני
היכה ולא חדל
וירדפם ויפחידם
הרחק מעבר לירדן
בשלוש מאות חייל
היה אז קיץ בגבולות
הבשיל שדה את יבולו
אבל המדיני חמס
מחמנית ועד תירס –
היה אז קיץ בגבולות
גדעון בגת חבט חיטים
בגורן כל צמרו הסתיר
ובלילות במארב
יצא לשמור על עדריו –
גדעון בגת חבט חיטים
ברוך גדעון בן עם עני…
כבדה ידם של מדינים
כלו אז שבע השנים
קרא גדעון בשופרות
נרד אל מעין חרוד –
כבדה ידם של מדינים
שלושה ריבוא של חילים
ירדו לישון באוהלים
והוא בחר בשלוש מאות
שלא כרעו בירכם לשתות
שלושה ריבוא של חילים
ברוך גדעון בן עם עני…
בראש אשמורת תיכונה
לפתע קול שופר ענה
נופצו שלוש מאות כדים
ויתלקחו הלפידים
בראש אשמורת תיכונה
היכה גדעון במדינים
בשלוש מאות בן עם עני
כי אנשיו בני חיל הם
שלא כרעו על ברכיהם –
היכה גדעון במדיני
ברוך גדעון בן עם עני…