הקמת בתי כנסת כתחליף למקדש

הקמת בתי כנסת כתחליף למקדש

רגילים אנחנו למציאות בה אין לנו בית מקדש, והקהילה היהודית מתרכזת סביב בית הכנסת. מוסד בית הכנסת אמנם לא נולד לאחר חורבן בית המקדש, שהרי אנחנו מוצאים בתי כנסת שהיו קיימים לפני חורבן בית המקדש, אלא שתפקידו ושימושו השתנה לאחר חורבן המקדש בירושלים.

בראשית דברינו נאמר שהממצא הארכיאולוגי מוצא במקומות מסויימים בתי כנסת מימי בית המקדש השני. בתי כנסת אלה בגדול התאפיינו בכך שמדובר במבנה ציבורי עם ספסלים בהיקפו וללא כיוון מסוים. במאמרו, סוקר יצחק ספיר באתר מכללת אורות ישראל,  את בתי הכנסת השונים שתוארכו לימי בית המקדש השני ואת שימושיו כמקום של לימוד תורה ואירוח אנשים.

פרופ' דוד פלוסר כותב באתר 'דעת' על בית הכנסת שזהו מקום שבו הקהילה מתגבשת כיחידה דתית. המשתמע מכך הוא שגם כיום יש צורך בחיזוק מוסד בית הכנסת שנתגבש לא רק מבחינה לאומית בארץ אלא אף מבחינה דתית. כלומר, משני מקורות אלו אנו למדים על תפקידו של בית הכנסת בימי בית שני.

לגבי בתי הכנסת המאוחרים יותר –  ברור לכולם שמשהו השתנה בחורבן הבית ועולמו הדתי של הציבור לא יכול להישאר אדיש לכך. על כן, שימרו את זיכרון המקדש בתוך מוסד בית הכנסת. איך עשו זאת? בארכיטקטורה שלו. ונביא לכך כמה דוגמאות.

יצחק ספיר כותב על פתחי בתי הכנסת ובמאמרו הוא בוחן את כתבי חז"ל ואת הממצאים הארכיאולוגים שנמצאו בשטח ומגיע למסקנה שיש כמה טיפוסים של בתי כנסת , שבהתאם לסדר כרונולוגי של הקמתם, ניתן לראות שהם מבטאים גישות אחרות ביחס למקום. אחת הגישות הראשונו היא שיש להתפלל מערבה, כשהפתח היה למזרח, בדיוק כפי שהיה במקדש. גם התפילות עצמן הן כנגד הקורבנות שהיו מקריבים בבית המקדש (כפי שמסביר הרב שמעון כהן את היסוד הרעיוני מאחורי הדברים). אפילו את חשיבותו של מבנה בית הכנסת אנו למדים מתוך עולם המקדש, ולשם כך תוכלו לעיין בדברי הרב מלמד בחיבורו פניני הלכה המסביר את מנהגי הכבוד בבית הכנסת.

תוכלו להיעזר בדפים אלו שנכתבו במערכת החינוך תל"י כדי לסייע לתלמידים להבין קצת יותר את המושגים בעולם בתי הכנסת. בדפים אלו ישנן הפעלות לגילאים הנמוכים יותר, אבל נותנים שם נקודות בסיסיות מתוך עולם בתי הכנסת, וכך גם את היותו של בית הכנסת מחליף את עולם המקדש.

מקור התמונה:

השארת תגובה