גרסה זו של הפיוט המוכר 'שלום עליכם' לקוחה מתוך ערוץ היוטיוב של נאווה תהילה ומושר על ידה. השיר הוא רצועה אחת מתוך רבות באלבום הנושא את השם מסע לקבלת השבת. כיאה לשמו, של השיר, מנסה תהילה (ככתוב באתר שלה) לקחת
השיר נרות שבת (הלקוח כאן מתוך ערוץ היוטיוב של שיר יפה) נכתב על ידי יעקב רימון (1903-1973, משורר וסופר) והולחן על ידי ניסן כהן-מלמד (1906-1983, מלחין, חזן ואתנומוזיקולוג). בגרסה זו הוא מושר על ידי יהורם גאון, אמן מן הבולטים בזמר
שירו של היוצר הישראלי המוכר והאהוב שלומי שבת, הלקוח מתוך ערוץ היוטיוב שלו, נכתב והולחן על ידי אחותו, היוצרת לאה שבת (השתתף בכתיבתו- דורון מדלי). הוא עוסק בגבר ששר ליקירתו שתשוב אליו ושהעדרה נוכח אף יותר לקראת שבת- הזמן בו
שיר השבת הלקוח מתוך ערוץ היוטיוב של אורו ואורו, נכתב על ידי רבקה אליצור שבאמתחתה שירי ילדים רבים הנוגעים למעגל השנה והחיים היהודי. השיר מנגיש באופן נעים וברור את טקס הדלקת נרות השבת, שבאופן מסורתי נעשה על ידי נשות הבית.
גרסה זו לפיוט המוכר 'שלום עליכם' הלקוחה מתוך ערוץ היוטיוב של מוזיקה ישראלית, מושרת על ידי היוצר הישראלי המוערך אהוד בנאי שאת הקשר שלו למורשת היהודית הוא מביא מהבית הירושלמי המסורתי בו גדל. מדובר ברצועת שיר מתוך אלבום שלם הנקרא
גרסה זו של הפיוט המרכזי של קבלת השבת- לכה דודי, המובאת כאן מתוך ערוץ היוטיוב של muzika show, נוצרה לפני כארבע שנים על בסיס הלחן של שיר אהוב בשם all of you של הזמר האמריקאי ג'ון לג'נד. מבצעיו הם צעירים
הפיוט הידוע 'לכה דודי', זכה לאורך שנות קיומו לאין ספור גרסאות וניגונים. בגרסה המובאת כאן (הלקוחה מתוך ערוץ היוטיוב של שמואל פרדניק) הפיוט מושר על ידי עלם צעיר המפליא לנגן בפסנתר- הכלי המוזיקלי היחיד שמלווה את שירתו. הלחן בו מושר
השיר מתנות קטנות שנכתב על ידי נועם חורב והולחן ומושר על ידי היוצר הוותיק והאהוב רמי קליינשטיין (ולקוח כאן מתוך ערוץ היוטיוב שלו), הוא אחד השירים הידועים והאהובים הקשורים לשבת. הוא מתאר את תחושת ההודיה על הדברים הקטנים בחיים שלעיתים
השיר קידוש שנכתב על ידי סבינה מסג והולחן על ידי עובד אפרת, מבוצע בגרסה זו על ידי היוצרת הישראלית הוותיקה חווה אלברשטיין (ולקוח מתוך ערוץ היוטיוב שלה), מתארת את חויית שולחן השבת באופן הכי נגיש ונהיר שממש נקל להזדהות איתו.
השיר 'היום השישי' של היוצר עומר אדם, הלקוח מערוץ היוטיוב שלו, מבטא את עולמו האישי ואת 'השבת שלו'. אדם, המגיע ממשפחה מסורתית ידוע כמי שנותן ליום השבת מקום משמעותי בחייו. לאמן המתפרנס מהופעות, אין זה עניין של מה בכך לבחור
גרסה נוספת, מתוך עשרות (אם לא מאות) הקיימות לניגון העתיק המושר סביב שולחן השבת של הניגון, 'אשת חיל'. בגרסה זו חברו שני יוצרים ישראלים מוערכים- דויד ברוזה ושלמה גרוניך לכדי יצירה שלמה ועשירה בכלי ליווי מוזיקליים. מעניין הוא שאמנים וותיקים
גרסה זו של הניגון העתיק, אשת חיל, המושר סביב שולחן השבת לבעלת הבית כהודיה לכל מעשה ידיה, מובאת מתוך ערוץ היוטיוב של איילת אורי בניטה וגם מושר על ידה בקול צלול ונקי, כאשר דווקא הליווי העדין בכלי הקשה בלבד (בהם
גרסה חדשנית זו לניגון העתיק המושר בשולחן השבת לבעלת הבית, לקוחה מתוך ערוץ היוטיוב של יוגאלו סאנדון, ומבטאת באופן מיטבי את היכולת שלנו להפוך את העולם היהודי ואת ארון הספרים העצום שלו, לרלוונטי, עכשווי, מגניב ובעיקר שלנו. כל אחד מאיתנו
בסרטון זה מבית היוצר של מכון מגלי"ם (6:50) אנחנו מתוודעים לשנאה הגדולה שהיתה בין תושביה של העיר ירושלים. השנאה היוקדת היתה בין העשירים והעניים, בין אנשי העיר התחתונה ובין אנשי העיר העליונה. בין פשוטי העם ובין שכבת האליטה, הכהנים (ששחזור
בסרטון זה מבית היוצר של מכון מגלי"ם (15:32) אנחנו לומדים על המרד הגדול. המרד הגדול הוא אותו המרד שהחל בשנת 66 לספירה ונמשך עד שנת 73 בחורבנה של מצדה. את ירושלים החריבו הרומאים בקיץ שנת 70 לספירה. כאן נתחכה אחרי