בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר קצר של הרבנית עו"ד ד"ר פנינה נויבירט, העוסק ברעיון 'תשובה מאהבה' כפי שבא לידי ביטוי במשנתו של הרב קוק, מייסד הרבנות הראשית ומנהיגה הרוחני של הציונות הדתית בתחילת דרכה. בד"כ, מקובל להסתכל על רעיון התשובה במסורת היהודית כאקט של תיקון פרטי על מעידה או עבירה מסוימת שהאדם ביצע. על פי רוב, המושגים 'תשובה' או 'חזרה בתשובה' מוסברים כתיקון מעידה של האדם: החוטא שסטה מאורח החיים התקין, מתחרט על כך, ופותח בתהליך המשיב אותו אל המסלול הנכון. תהליך המורכב מכמה שלבים – חרטה על העבר, עזיבת החטא, וידוי וקבלה לעתיד. הבנה זו, למרות נכונותה, מדברת על התשובה כמציאות מקרית המתבקשת רק כאשר ארעה תקלה הזוקקת תיקון.הרב קוק מנסח את רעיון התשובה שלו. לעומת זאת, ישנו רעיון (המופיע במדרש תנא דבי אליהו רבה, פל"א) לפיו "התשובה קדמה לעולם", כלומר התשובה היא הכוח המניע את העולם מלכתחילה, ולא רק בדיעבד כאשר יש צורך לתקן משהו בהתנהלותנו.
בתוך כך, נכנסת פרשנותו של הרב קוק למושג התשובה. הרב קוק מסביר כי אין מדובר כאן על התשובה במשמעותה המצומצמת, כתיקון משבריו האישיים של הפרט – אלא על תשובה המשמשת כאידיאל העליון של החיים. על פי דבריו, ביסוד המציאות עומדת ה'תשובה' כלומר השאיפה להתקדמות. אף קודם החטא כבר קרוי האדם לשוב בתשובה, ויתרה מכך – לא רק האדם זקוק לתשובה, אלא המציאות כולה: הדומם, הצומח והחי, שנו תהליך אבולוציוני השורה בקוסמוס כולו, יצר חיים הדוחף את המציאות כולה להתקדם הן במימד הביולוגי ועל אחת כמה וכמה במימד הרוחני. כפועל יוצא של זה, מכוון הרב קוק לעיסוק בתשובה מתוך אהבה, קבלת הקיים והעצמתו ומתוך אמונה כנה ברוח המפעמת באדם, בטוב הממלא את כולנו ובכוחנו להפוך זדונות לזכויות.
המאמר פורסם במקור באתר 'מקווה נט'. לקריאת המאמר המלא, לחצו כאן.