אליהו הנביא, הכרמל וההתגלות שאחרי
במסורת היהודית מוזכר הכרמל פעמים לא מעטות, רובן בהקשר לאליהו הנביא שבחר במקום זה להתעמת עם נביאי הבעל והאשרה (אלים מקומיים כנעניים) ולהוכיח את אמיתותו וחוזקו של אלוהים.
אנו למדים מספר מלכים א' כי אליהו מגיע לכרמל, לאחר שנות בצורת ארכה, במהלכן הוא הצליח בדרך נס לדאוג למחייתו ולמחיית אלמנה ובנה אותו הוא גם משיב לחיים. הוא מצווה על המלך אחאב לאסוף את כל ישראל אל הר הכרמל, יחד עם 450 נביאי הבעל ו-400 נביאי אשרה והמופע מתחיל:
ראשית הוא פונה לעם ושואל: "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים?" כלומר,עד מתי תזגזגו בין עבודת השם לעבודת הבעל? זוהי שאלת תוכחה, אבל למעשה ברבדים העמוקים שלה זוהי שאלה של זהות!! מי אתם? תחליטו!!
מכיוון והוא מכיר את החומר האנושי ויודע שלא ינצח ברטוריקה בלבד, הוא מציע מעין תחרות בינו ובין נביאי הבעל- כל צד יניח שור על ערימת עצים ללא אש ויקרא לאלוהיו. מי שאלוהיו יענה באש ויבעיר את העצים – ייחשב לנביא אמת.
הוא התקין את המזבח והניח 12 אבנים כ 12 שבטי ישראל (ומבטא חזותית וסימבולית את מה שמאחד את העם ומי שאיחד את העם). לאחר מכן הוא הרטיב את המזבח על מנת להגדיל את הנס. יענו, לא מספיק שאלוהים יעלה את המזבח באש, הוא יבעיר עצים לחים מה שמבליט את גדלותו וכוחותיו. הוא נושא תפילה ואלוהים נענה אליו באש. מיותר לציין כי הדבר לא קרה עבור נביאי הבעל.
זהו. בני ישראל שוכנעו והצהירו הקול גדול על נאמנותם לאלוהים.
על מנת לוודא כי האיום חוסל, תרתי משמע, רודף אליהו את כל נביאי השקר ושוחט אותם אחד אחד.
הסיפור מעורר שאלות רבות:
- מה מניע את אליהו לסכן הכל, בפני קהל, ולהנכיח את האמת שלו?
- מה מסמלת הבחירה בפעולה ניסית חזותית לשם הוכחת האמת שלו?
- מה אנחנו יכולים ללמוד מאופן ההתנהלות המוצגת לנו בסיפור? האם זוהי השראה למנהיגות? אולי מראה הפוכה למה עלינו לא לעשות כמנהיגים?
- מה זה אומר ללכת עם האמת שלנו גם אם נשלם מחיר? האם צריך להציב גבולות בתוכנו?
- ממש כמו אליהו, גם כיום, אנשים שהולכים אם האמת שלהם עד הסוף נתפסים לעיתים כ'לוחמים', 'יוצאים נגד הזרם', 'יחידים מול רבים', 'מתבודדים באמונתם וצדקת דרכם'- האם אתם מכירים מודל אחר?
*** התמונה באדיבות דר' אבישי טייכר מתוך פיקיוויקי- מאגר התמונות של ישראל