בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר של אופיר בן יאיר, בו הוא עוסק בהיבט הרעיוני שעומד בבסיס השיר המוכר 'ירושלים של זהב', תוך כדי ניתוח ספרותי של המקורות עליהם מתבסס השיר. לטענת בן יאיר, השיר מְשמֵש במקביל גם כשיר ישראלי,
בעמוד זה ניתן למצוא קישור לדף לימוד מאתר 'מדרשת', העוסק במעמדה של ירושלים בשיח הציבורי כיום. דף הלימוד, שהוכן על-ידי יעל טרן מארגון 'בית הלל', מתמקד בשאלה מהי ירושלים בעבורנו היום – האם היא עיר מפרידה או מחברת? האם היא
בעמוד זה ניתן למצוא קישור לדף לימוד מאתר 'מדרשת', העוסק בכמיהה לירושלים של יהודי אתיופיה וסיפור הגבורה של עלייתם ארצה. דף הלימוד, שהוכן על-ידי מערכת 'מדרשת' ופנינה (פלגו) גדאי- אגניהו, עוסק בקהילת יהודי אתיופיה- 'ביתא ישראל', וציפייתם במשך אלפי שנים לבואו
בעמוד זה ניתן למצוא קישור לדף לימוד מאתר 'מדרשת', העוסק בשאלה לאן הולכת ירושלים, דרך הפער שבין חזון למציאות והמחלוקת הגיאו-פוליטית סביב ירושלים בימינו. המערך, אותו כתב מיקי דלה טורה מארגון 'גשר', מציג מגוון ציפיות ומשאלות של אישים שונים ביחס
דוד בן גוריון כותב על ירושלים בפרספקטיבה היסטורית 25 שנה לאחר קום המדינה. במאמר זה מנתח בן גוריון את הקשר של עם ישראל לבירתו, את הכיסופים אליה, אבל גם את הקשר של הדתות האחרות לעיר, והמורכבות שיש בה. הוא גם
בעמוד זה ניתן לקרוא ולהוריד את מערך הלימוד שנכתב בשומר החדש ועוסק בחשיבותה וייחודיותה של ירושלים. יום ירושלים הוא הזדמנות לשאול את עצמינו את השאלה – מה יש בה בירושלים? תפילות אין סוף משובצות בסידור, בהם החלום לשוב לירושלים ולבנותה, מנהגים והלכות רבות
"אנו יושבים על הרכס הצופה אל ירושלים העתיקה, עוד מעט אנו עומדים להיכנס אליה. העיר העתיקה של ירושלים, שמאז כל הדורות חולמים עליה ושואפים אליה, אנחנו נהיה הראשונים להיכנס אליה. העם היהודי מחכה לניצחוננו. עם ישראל מחכה לשעה היסטורית זו.
29.11.47, העצרת הכללית של האומות המאוחדות מודיעה על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל. בהודעתה זו היא מדגישה כי ירושלים תהיה בין לאומית. ב 5.12.49, ערב דיון נוסף באום בנושא ירושלים, מכריז בן גוריון בכנסת כי ירושלים היא "בירת הנצח של
בעמוד זה ניתן לקרוא את מזמור קכ"ב בתהלים, הלקוח מתוך סדרת מזמורי 'שיר למעלות' ומוקדש לירושלים. לפי המסורת, מזמורי תהלים נכתבו ע"י דוד המלך, שהיה הראשון לבסס את ירושלים כבירת ישראל. מילות המזמור המלא: שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, לְדָוִד: שָׂמַחְתִּי, בְּאֹמְרִים לִי
בעמוד זה ניתן לקרוא את שירו של המשורר הצעיר בן זממנו שלומי אספר, המתאר את ירושלים מנקודת מבט מודרנית עכשווית. השיר מתאר את ירושלים כעיר המחברת בין עבר עשיר והיסטוריה ארוכה מאידך, לבין עיר צעירה ותוססת מאידך. מילות השיר המלא:
בעמוד זה ניתן לקרוא קטע קצר מתוך נאומו של מוטה (משה) גור, מפקד חטיבת הצנחים במלחמת ששת הימים, ללוחמיו. הדברים נאמרו כחלק מטקס סיום המלחמה שנערך בהר הצופים, בו נאם גם הרמטכ"ל דאז, יצחק רבין ז"ל. דבריו של גור מבטאים
בעמוד זה ניתן לקרוא קטע קצר מתוך מכתב שכתב הרמב"ן (רבי משה בן נחמן)- מחשובי ההוגים והפרשנים בימי הביניים, לבנו בשנת 1268. במכתב, אותו כתב הרמב"ן במהלך ביקורו בעיר, הוא מציג את תפישתו הדתית ביחס לירושלים החרבה, והאמונה המקובלת כי
בעמוד זה ניתן לקרוא מבחר קטעים שכתב חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, במהלך ביקורו בירושלים בשנת 1898. בקטעים אלו מתאר הרצל את התרשמותו העמוקה מהעיר, בה ביקר לראשונה כחלק מביקורו הראשון בארץ בסוף חודש אוקטובר ותחילת חודש נובמבר 1898. שמטרתו
בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר מתוך אתר 'קסם התנ"ך' של ד"ר חיה שרגא בן איון, המתאר באופן תמציתי את ההיסטוריה המרתקת של ירושלים בתקופת התנ"ך רבת התהפוכות, התככים והקונפליקטים- מבית ומבחוץ. המאמר מחולק לשני פרקים מרכזיים: ♦ ירושלים לפני
בעמוד זה ניתן לצפות במערכון של חברי תיאטרון 'האינקובטור' וקבוצת 'המטבחון', המתארים את ההיסטוריה של ירושלים בחמש דקות ובאופן הומוריסטי ומשעשע. חברי הקבוצה מעניקים מבט אחר על ההיסטוריה רבת התהפוכות של העיר, ומאפשרים הצצה ל-4000 שנות היסטוריה ירושלמית בשבע וקצת
בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון הדרכה קצר מטעם המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, המתאר את ההיסטוריה של ירושלים בחמש דקות, החלק מתקופת המקרא ועד ימינו. הסרטון מספק הצצה להיסטוריה העשירה והייחודית של העיר, חשיבותה לעם ישראל ולאזור כולו לאורך הדורות
בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון קצר (כ-5 דקות) של קטע 'ספוקן וורד' (באנגלית עם כתוביות בעברית) המוקדש לירושלים והחיים בה במבט עכשווי. הקטע נוצר ע"י האמנית המכונה belief וארגון רוח חדשה.
ציר מעלה בית חורון מצפון לעיר, נקרא היום כביש 433, היווה דרך חשובה לירושלים עוד מימי יהודה המכבי. במלחמת השחרור התנכלו הערבים לתחבורה הציבורית שנסעה לעטרות ולנווה יעקב (היישובים היהודים שעל הציר). ההגנה החליטה לצאת למבצע שיפסיק התנכלויות אלו. שמו
"יום גדול וקדוש לאדוננו ולעמנו" "ברגע הזה הדליק ישראל על הר הצופים את הנר הראשון לחנוכת חיי רוחו" אמר ביאליק בחנוכת האוניברסיטה שעל הר הצופים. בנאום מרגש המובא כאן, שנישא בניסן תרפ"א (אפריל 1925) מנתח ביאליק את ה"סיבוב" שעשה העם
בעמוד זה ניתן לצפות במערכון של חברי תיאטרון 'האינקובטור' וקבוצת 'המטבחון', המתארים את ההיסטוריה של ירושלים בחמש דקות ובאופן הומוריסטי ומשעשע. חברי הקבוצה מעניקים מבט אחר על ההיסטוריה רבת התהפוכות של העיר, ומאפשרים הצצה ל-4000 שנות היסטוריה ירושלמית בשבע וקצת
מילים: מן המקורות ועקיבא נוף לחן: עקיבא נוף שישו את ירושלים, גילו בה, גילו בה כל אוהביה. שישו את ירושלים, גילו בה, גילו בה כל אוהביה. על חומותייך, עיר דוד, הפקדתי שומרים, כל היום וכל הלילה. על חומותייך, עיר דוד,
השיר "שני אליהו" מספר את סיפורם של שני עולי הגרדום אליהו חכים ואליהו בן צורי, שהתנקשו בלורד מוין, השר לענייני המזרח התיכון בממשלת בריטניה, שגר בקהיר. שני המתנקשים ירו בלורד מוין בעת שהיה במכוניתו והרגוהו. הם נתפסו בעת הימלטם, הועמדו לדין והוצאו
שירו המפורסם של יוסי גמזו (לחן – בראון יחזקאל) שנכתב בעקבות שחרור העיר בששת הימים. השורה הראשונה מתייחסת לפסוק מתהילים קכ"ב: "עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם." הפזמון הוא איזכור לשירו של רבי יהודה הלוי, "ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך". שירה
"ירושלים של זהב" מילים ולחן – נעמי שמר, בכורה עולמית – פסטיבל הזמר תשכ"ז. שיר זה מובא כאן בגרסתו הראשונית, ללא הבית האחרון. שלושה שבועות לאחר פסטיבל זה, פרצה מלחמת ששת הימים, חזרנו אל בורות המים, שופר קרא בהר הבית,
בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע ולקרוא את מילות הפיוט 'ירושלים אשרך' שחיבר ר' דוד בוזגלו, גדול פייטני יהדות מרוקו. הפיוט מהווה בית ראשון מתוך שיר ארוך שכתב בוזגלו, הכתוב לסירוגין בעברית ובערבית ומשבח את ייחודה וקסמה של העיר, כמו גם
בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע של השיר 'תפילה לירושלים', שנכתב ע"י הפזמונאי שייקה פייקוב. השיר מתאר תפילה אישית לשלומה של ירושלים, מנקודת מבטו של ילד הגדל על געגועים וכמיהה לעיר. השיר מבוצע כאן ע"י מלי בורנשטיין ולקוח מתוך האלבום 'שישו
בעמוד זה ניתן לצפות בביצוע חי לשיר 'המסע לארץ ישראל', המספר את סיפורה של העלייה מאתיופיה דרך הכמיהה לשוב לא"י ולעלות לירושלים, למרות כל התלאות המפרכות והתנאים הבלתי אפשריים עמם נאלצו להתמודד הנודדים במדבר. השיר הולחן ע"י שלמה גרוניך, המבצע אותו
בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע של הזמר אביהו מדינה לפיוט המוכר 'שבחי ירושלים'. הפיוט, שמחברו לא ידוע, עוסק בחשיבותה הדתית של העיר ומרכזיותה בעולם היהודי. ההקלטה לקוחה מתוך אלבומו של מדינה 'אין לי מנוח', שיצא בשנת 2004. מילות הפיוט המלא:
בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע נדיר של מאיר אריאל לשירו המוכר 'ירושלים של ברזל', שנכתב כפרשנות אישית על השיר המוכר 'ירושלים של זהב'. השיר בוצע לראשונה בטקס סיום מלחמת ששת הימים שהתקיים על הר הצופים, במהלכו נאם גם הרמטכ"ל דאז,
בעמוד זה ניתן למצוא קישור לדף לימוד מאתר 'מדרשת', העוסק בשאלה לאן הולכת ירושלים, דרך הפער שבין חזון למציאות והמחלוקת הגיאו-פוליטית סביב ירושלים בימינו. המערך, אותו כתב מיקי דלה טורה מארגון 'גשר', מציג מגוון ציפיות ומשאלות של אישים שונים ביחס
בעמוד זה ניתן לקרוא ולהוריד את מערך הלימוד שנכתב בשומר החדש ועוסק בחשיבותה וייחודיותה של ירושלים. יום ירושלים הוא הזדמנות לשאול את עצמינו את השאלה – מה יש בה בירושלים? תפילות אין סוף משובצות בסידור, בהם החלום לשוב לירושלים ולבנותה, מנהגים והלכות רבות