תקופת המנדט הבריטי
מחשבה ועיון
אמת תורת בר כוכבא גם בנפול ביתר
שירו של אצ"ג (- אורי צבי גרינברג) משורר, איש תנועת חירות וחבר כנסת מטעמה בכנסת הראשונה. אצ"ג כתב את השיר בשנת 1930 והוא מתייחס לטראומה הקשה של מאורעות תרפ"ט שארעו בקיץ שלפני אותה שנה, בהם נרצחו בטבח נוראי רוב יהודי
זאב ז'בוטינסקי
זאב ז'בוטינסקי 17.10.1880-4.8.1940, מייסד התנועה הרביזיוניסטית, ראש בית"ר, ממקימי הגדוד העברי, מקים האצ"ל ונשיא הצה"ר, סופר, מתרגם ומנהיג ציוני. ז'בוטינסקי נולד ברוסיה למשפחה מסורתית. לאחר פרעות קישינייב הצטרף להסתדרות הציונית, והיה מראשי הציונות ברוסיה. במלחמת העולם הראשונה ייסד יחד עם יוסף טרומפלדור
מדריכים
ארגון ההגנה
ארגון ההגנה בעקבות מאורעות תר"פ (1920), כשהבריטים פעלו כנגד היהודים הנטבחים ברחבי הארץ, ולא רק שלא עצרו את הפוגרום אלא אף מנעו מכוחות יהודים לסייע ולהגן, הבינו בישוב כי אין הם יכולים להסתמך יותר על מושיע חיצוני, וכי ההגנה על
שונות ואנקדוטות
הצג תכני שונות ואנקדוטות נוספים ↓
בתי הכלא המנדטוריים
בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי לגבי בתי הכלא המדנטוריים בארץ, שיכול לשמש לסיורים באתרים היסטוריים הרלבנטיים לתקופה, ביניהם מוזיאון אסירי המחתרות. בתי הכלא המנדטוריים מערכת המשפט ואכיפת החוק המנדטורית כללה בין היתר בתי דין אזרחיים וצבאיים, משטרה (Palestinian Police)
מוזיאון אסירי המחתרות- תולדות המבנה
בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי אודות המבנה של מוזיאון אסירי המחתרות וההיסטוריה העשירה שלו. תולדות המבנה בשלהי תקופת השלטון העות׳מאני בארץ ישראל, ביקשו מעצמות אירופה להעמיק את אחיזתן בארץ הקודש באמצעים שונים ובהם עידוד ביקורי צליינים נוצריים. במסגרת זו
עולי הגרדום
עולי הגרדום, או הרוגי המלכות, הם 12 חברי המחתרות אצ"ל ולח"י שהוצאו להורג ע"י המנדט הבריטי אחרי שנדונו למוות בתליה. אלו שמותיהם: שמונה מהם נתלו בישראל: שלמה בן יוסף, דב גרונר, מרדכי אלקחי, יחיאל דרזנר, אליעזר קשאני, יעקב וייס, אבשלום חביב ומאיר
כיכר בתי מחסה: תשי"ז-תש"ח
בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי לגבי כיכר בתי מחסה ברובע היהודי, חשיבותו ההיסטורית של האתר ומרכזיותו במורשת הקרב על ירושלים. כיכר בתי מחסה: תש״ח–תשכ״ז הסיפור יסופר להלן בקצרה, להרחבה ניתן להסתכל באתר דעת. בשנת 1947, חיו ברובע היהודי כ-2500
ביאליק נואם בפתיחת האוניברסיטה העברית
"יום גדול וקדוש לאדוננו ולעמנו" "ברגע הזה הדליק ישראל על הר הצופים את הנר הראשון לחנוכת חיי רוחו" אמר ביאליק בחנוכת האוניברסיטה שעל הר הצופים. בנאום מרגש המובא כאן, שנישא בניסן תרפ"א (אפריל 1925) מנתח ביאליק את ה"סיבוב" שעשה העם
מוזיקה
באב אל וואד
באב אל וואד במחציתה הראשונה של מלחמת העצמאות היתה נתונה ירושלים במצור. שיירות של חטיבת הראל ניסו לפרוץ את הדרך לעיר ברכבים משוריינים דרך שער הגיא, הוא באב אל וואד. שיירות רבות לא הגיעו ליעדן, ולוחמיהן נפלו. שרידי המשוריינים מוצבים
שמאל הירדן
שמאל הירדן, הידוע בכינויו "שתי גדות לירדן" הפך לאחר מהמנוני המחתרות הרביזיוניסטיות בארץ בתקופת המאבק במנדט הבריטי. כשפרסם ז'בוטינסקי, מחבר שיר זה, את שירו בעיתון "נתיבות" בשנת 1929 שיצא לאור בקובנה, התווספה לשיר ההערה הבאה: לפני נסיעתו של זאב ז'בוטינסקי
עלי בריקדות
שיר מרטיט זה נכתב ע"י מיכאל אשבל ביושבו בצינוק הנידונים למוות בבית הכלא המרכזי בירושלים. אשבל נתפס בפעולה של האצ"ל בצריפין. זהו לכאורה שיר אהבה פרטי שנכתב ללחן מוכר של שיר פרטיזנים שכתב יוסל קוטלר והלחין אליהו טיטלבוים, ו"שרה הקטנה"
חיילים אלמונים
חיילים אלמונים כשבמשפחה שלי מבקשים לקום לשירת ההמנון, לא מתכוונים ל"התקווה". שרים את "חיילים אלמונים" המנון הלח"י. ככה זה במשפחה הלוחמת. שיר זה חובר והולחן ע"י מפקד ומקים הלח"י, אברהם שטרן, שכינויו המחתרתי היה "יאיר", ב 1932. מילותיו המזעזעות של
זמר הפלוגות
זמר הפלוגות אלתרמן, סמבורסקי, דרמה ואידיאולוגיה. מתכון ללהיט בטוח. "זמר הפלוגות" חובר ב 1938, בערך שנה לאחר הקמת הפו"שים, פלוגות השדה והפך להמנון הפלוגות. פלוגות אלו הגנו על היישובים היהודים מפני תקיפות הערבים בימי המאורעות ובכלל. הפלוגות, בפיקודו של יצחק
בין גבולות
בין גבולות שיר זה מתאר את העליות היבשתיות הבלתי לגליות בשנות הארבעים. חיים חפר, מחבר מילות השיר, היה חלק מחוליה של הפלמ"ח שסייעה לעולים, ביניהם פליטים מהמחנות באירופה, לעלות לארץ דרך סוריה ולבנון. שיר זה מתאר את הקשיים במבצע זה,
תיק צוות - מערכים מחוברת ההדרכה
הצג תכני תיק צוות - מערכים מחוברת ההדרכה נוספים ↓
הרב אריה לוין
בעמוד זה ניתן לקרוא תקציר היסטורי ולהאזין לשיחה על פועלו של הרב אריה לוין (1885 – 1969), רב המחתרות, שהיווה דמות מפתח ביישוב בתקופת המנדט והמאבק בבריטים. הרב אריה לוין נולד ביום ו' ניסן תרמ"ה (1885) באורלא, עיירה הסמוכה לביאליסטוק
מוזיאון אסירי המחתרות
בעמוד זה ניתן למצוא קובץ הסבר על מוזיאון אסירי המחתרות, הרקע ההיסטורי וחשיבותו של המקום בתקופת המנדט. תולדות המבנה בשלהי תקופת השלטון העות׳מאני בארץ ישראל, ביקשו מעצמות אירופה להעמיק את אחיזתן בארץ הקודש באמצעים שונים ובהם עידוד ביקורי צליינים נוצריים.