עד עליה ראשונה

בנימין זאב הרצל חוזה המדינה. 2.5.1860-3.7.1904. עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי, אך בעיקר: מדינאי. מכונן הקונגרס הציוני. במהלך עבודתו העיתונאית סיקר את משפט דרייפוס והזדעדע מהאוירה האנטישמית בקרב הציבור הפריזאי. בנקודה זו בחייו הוא מחליט שיש למצוא פתרון מהותי, לאומי ופוליטי

משמר הירדן הצבע השולט בציורו של הצייר הפלמי מהמאה ה 16 יאן פרובוסט "לוט ובנותיו בורחים מסדום" הוא ירוק. ירוק שלא רק שנעדר לחלוטין מדרכם של החבורה הנ"ל, אלא גם אינו בנמצא במעבה חורשי הגליל. כנראה שפרובוסט צייר את הציור

אם אשכחך (ציון תמתי) המאורע ששינה את חייו של מנחם מנדל דוליצקי הצעיר והותיר בו חותמו לנצח היה פרעות "סופות בנגב" שלחלקן היה עד. עד אז חי ברוסיה והתפרנס מכתיבה עיתונאית וכתיבת שירים. את שירו "אם אשכחך" כתב בתחילת שנות

אנחנו (נבנה ארצנו) יש שירים שנכתבים בו זמנית: מילים ולחן. כזה הוא גם השיר "אנחנו" הידוע יותר בשם "נבנה ארצנו", אותו חיבר משה ביק בשנת 1928. השיר נכתב בתחילה ביידיש, ולאחר מכן תורגם ע"י אברהם לוינסון לעברית. מאז הפך השיר

שאו ציונה נס ודגל את המילים לשיר "שאו ציונה נס ודגל" כנראה שכתב נח רוזנבלום לכבוד הוועידה הראשונה של חובבי ציון, בשנת 1884. הימים – ימי העליה הראשונה. את היהודים באירופה, בעיקר במזרחה, רדפו ורצחו. התנאים הכלכליים הקשים היוו אף

אני מאמין (שחקי שחקי) שאול טשרניחובסקי כותב שיר מכונן זה באודסה 1892 בגיל 17. שיר זה הוא מעין מניפסט, מצע אידיאולוגי של המשורר, המכיל בחובו כמיהה לעתיד טוב יותר, אישי, אנושי, עולמי, ולאומי-ציוני. זהו יהלום, ולא יאמן שטשרניחובסקי כתב אותו