מקורו של הפיוט 'אשת חיל' הוא בספר משלי- הספר השני באגודת הכתובים בתנ"ך (תורה, נביאים, כתובים) שמיוחס למלך שלמה ונחשב לספרות 'חוכמה' שתכליתה חינוכית והיא מתווה עבור האדם את הדרך הראויה והמוסרית לחיות בעולם. הפיוט, שנכתב באקרוסטיכון כך שהאות הראשונה
פוסט זה הוא סיכום למאמרה של ד"ר יעל לוין שעלה באתר קולך, ועוסק בזיקה בין דמותה של רות (על פי המתואר במגילת רות), לבין מזמור אשת חיל, החותם את ספר משלי. מקור הזיקה הוא בסידור הספרדי, בו מופיע ספר משלי-
גרסה נוספת, מתוך עשרות (אם לא מאות) הקיימות לניגון העתיק המושר סביב שולחן השבת של הניגון, 'אשת חיל'. בגרסה זו חברו שני יוצרים ישראלים מוערכים- דויד ברוזה ושלמה גרוניך לכדי יצירה שלמה ועשירה בכלי ליווי מוזיקליים. מעניין הוא שאמנים וותיקים
גרסה זו של הניגון העתיק, אשת חיל, המושר סביב שולחן השבת לבעלת הבית כהודיה לכל מעשה ידיה, מובאת מתוך ערוץ היוטיוב של איילת אורי בניטה וגם מושר על ידה בקול צלול ונקי, כאשר דווקא הליווי העדין בכלי הקשה בלבד (בהם
גרסה חדשנית זו לניגון העתיק המושר בשולחן השבת לבעלת הבית, לקוחה מתוך ערוץ היוטיוב של יוגאלו סאנדון, ומבטאת באופן מיטבי את היכולת שלנו להפוך את העולם היהודי ואת ארון הספרים העצום שלו, לרלוונטי, עכשווי, מגניב ובעיקר שלנו. כל אחד מאיתנו
בקטע זה ניתן להאזין לגרסה מודרנית-מזרחית של הפיוט 'אשת חיל' בביצוע אהוד בנאי. הטקסט המכונה 'אשת חיל' הוא שיר הלקוח מספר משלי (המיוחס ע"י חז"ל לשלמה המלך), פרק לא (הפרק החותם את הספר), פס' י-לא. הטקסט מהווה מעין תיאור אידאלי
בקטע זה ניתן להאזין לגרסה מודרנית-מזרחית של הפיוט 'אשת חיל' בביצוע אהוד בנאי. הטקסט המכונה 'אשת חיל' הוא שיר הלקוח מספר משלי (המיוחס ע"י חז"ל לשלמה המלך), פרק לא (הפרק החותם את הספר), פס' י-לא. הטקסט מהווה מעין תיאור אידאלי