הנגב

פוסט זה הנו סיכום של מאמר החושף את מעמדן של הנשים בארץ ישראל, תחת הממלכה הנבטית. המאמר פורסם בגיליון דצמבר בשנת 2017, של המגזין 'ארץ וטבע'- המגזין הגיאוגרפי של ישראל, ושופך אור על עולם עתיק, שכוסה והוסתר תחת חולות המדבר

דרך הבשמים המפורסמת החוצה את ישראל מאזור מואה שבערבה, דרך ממשית עבדת וחלוצה ועד לרצועת עזה, הייתה נתיב מסחר עתיק ששיגשג במשך כ600 שנה וכלל שינוע של סחורות מגוונות- אך בעיקר לבונה ומור: צמחים ארומתיים ששימשו את תעשיית הקוסמטיקה והטיפוח

לא רבים מכירים את דרך הבשמים. דרך המשי, מסלול מסחר המשתרע מהמזרח הרחוק ועד אירופה, לקחה את מלוא תשומת הלב ההיסטורית בעיקר בשל מספר המדינות הרב שהיא חצתה ומכאן המספר הרב של מקורות המספרים עליה. אחותה המצומצת יותר, דרך הבשמים, הובילה

כל מה שרציתם לדעת על קריית ההדרכה על שם האלוף אריאל שרון (או בשמה העממי "עיר הבה"דים)- ולא העזתם לשאול! להחלטת הממשלה להקים את עיר הבה"דים בדרום הביאו גורמים רבים, כאשר המרכזי שבהם היא פיתוח האזור כמובן. מתחם גדול כל כך

החלום לגור קרוב לאדמה, לקום לעולם בראשיתי בבוקר ולראות את שביל החלב במלוא תפארתו בלילה הוא מציאו מוחלטת עבור למעלה מ100 בעלי חוות בודדים ברחבי הארץ- מתחמים חקלאיים מרוחקים מישובים, לרוב מנוהלים על ידי משפחה גרעינית בודדת. בתחילת שנות ה-90 שלה

עם שנודד כבר אלפי שנים בדיונות המוזהבות, אוהליו מתנפנפים ברוח, עדריו בקרבת מקום. נשותיו מהדסות על החול החם, מיכלי מים עצומים על ראשיהן ופעמונים לרגליהן מבשרים על בואן.. נשמע כמו בתקופת התנך לא? או לפחות תיאור מאגדות אלף לילה ולילה

פוסט זה הוא סיכומו של מאמר המבוסס על מחקרה של רבקי אופיר ממרכז המחקר והפיתוח בחוות 'יאיר'. המחקר מבוסס על ההנחה כי לצמחי המדבר מאפיינים יחודיים המאפשרים להם לשגשג בתנאי המדבר הקשים, וכי מאפיינים אלו באים בין השאר לידי ביטוי בחומרים

המדבר נתפס אצל רובנו כמקום צחיח ועזוב. שהחיים בו מעטים וקשים. וזה לגמרי רחוק מהמציאות! לא רק שהמדבר שוקק בבעלי חיים (שחוגגים כל הלילה), אלא שהצמחייה שלו עשירה ומגוונת ואפילו- טעימה!! לכולנו יצא לטעום מלבי עם רוטב מי ורדים, לאכול תפוחי