בעמוד זה ניתן למצוא את קובץ ההסבר והסקירה לגבי מוזיאון מגדל דוד, כולל חומר רקע היסטורי על חשיבותו של המקום מבחינה לאומית ודתית. הקדמה המצודה בה נמצא המוזיאון בנויה על רבדים רבים המשקפים את ההיסטוריה של ירושלים וכמובן של היושבים
כתב קול ישראל רפאל אמיר היה כתב צעיר בפרוץ מלחמת ששת הימים. הוא התלווה לכוחות בדרכם לשחרור העיר העתיקה, ורשמיו מיום זה נכנסו לפנתיאון הלאומי שלנו. בסרטון זה מספר אמיר על האתגרים וההתרגשות של אותו היום. אלו הם קבצי קול
בעמוד זה ניתן למצוא קובץ הסבר על מוזיאון אסירי המחתרות, הרקע ההיסטורי וחשיבותו של המקום בתקופת המנדט. תולדות המבנה בשלהי תקופת השלטון העות׳מאני בארץ ישראל, ביקשו מעצמות אירופה להעמיק את אחיזתן בארץ הקודש באמצעים שונים ובהם עידוד ביקורי צליינים נוצריים.
בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי לגבי כיכר בתי מחסה ברובע היהודי, חשיבותו ההיסטורית של האתר ומרכזיותו במורשת הקרב על ירושלים. כיכר בתי מחסה: תש״ח–תשכ״ז הסיפור יסופר להלן בקצרה, להרחבה ניתן להסתכל באתר דעת. בשנת 1947, חיו ברובע היהודי כ-2500
שירו המפורסם של יוסי גמזו נכתב לילה לאחר שחרור העיר העתיקה בששת הימים. גמזו מספר כי ראה את הלוחמים יושבים שפופים ליד שערי העיר העתיקה לאחר הכיבוש, ושהעובדה שהם לא עלצו ולא בזו לאויביהם, אלא ביכו את חבריהם שנפלו גם
בעמוד זה ניתן למצוא את קובץ המידע לסיור מומלץ ברובע היהודי. כיכר בתי מחסה: תש״ח–תשכ״ז הסיפור יסופר להלן בקצרה, להרחבה ניתן להסתכל באתר דעת: http://www.daat.ac.il/DAAT/history/belahav/5h-2.htm בשנת 1947, ברובע היהודי כ 2500 איש(כעשירית מהעיר העתיקה כולה), 40% מתוכם ילדים )מתחת לגיל(
בעמוד זה ניתן למצוא קובץ רקע והסבר למתווה סיור במרכז דוידסון, כחלק מאפשרות לסיור ברובע היהודי. לקראת סוף תעלת הניקוז עוברים דרך בור מים ומיד לאחריו נחשפים יסודותיו הצפוניים של הכותל המערבי. כאשר עולים אל פני הרחוב נחשף בפנינו אותו רחוב
בעמוד זה ניתן למצוא קובץ הסבר ורקע על הרובע ההרודיאני והבית השרוף, כחלק מאפשרות לסיור ברובע היהודי. בבית השרוף צופים בסרט הממחיש את הפילוג הנורא בין קבוצות שונות בירושלים ערב החורבן. הסיור ברובע ההרודייני ממחיש את העושר של שכבות מסוימות
שירו המפורסם של יוסי גמזו (לחן – בראון יחזקאל) שנכתב בעקבות שחרור העיר בששת הימים. השורה הראשונה מתייחסת לפסוק מתהילים קכ"ב: "עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם." הפזמון הוא איזכור לשירו של רבי יהודה הלוי, "ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך". שירה
"אנו יושבים על הרכס הצופה אל ירושלים העתיקה, עוד מעט אנו עומדים להיכנס אליה. העיר העתיקה של ירושלים, שמאז כל הדורות חולמים עליה ושואפים אליה, אנחנו נהיה הראשונים להיכנס אליה. העם היהודי מחכה לניצחוננו. עם ישראל מחכה לשעה היסטורית זו.
"הר הבית בידינו! הר הבית בידינו! כאן תלמיד, הר הבית בידינו, עבור." כך אמר מוטה גור, מפקד חטיבה 55, בקול נרגש כשנכבש הר הבית. בהמשך ההקלטה מרשת הקשר מה 7.6.67 שומעים: "קיבלנו, כל הכבוד" "חדל, חדל, כל הכוחות – חדל!
מלחמת העצמאות מתוארת דרך יומנו של אמנון, החל מיום ההצבעה באו"ם ועד להקמת צ.ה.ל. התהליך מהתארגנות היישוב להגנתו ועד לנטילת היוזמה להתקפה, מובא בתמונות הבאות" : דצמבר 1947 משמר צינור המים בנגב. ינואר 1948 ההגנה על הרובע היהודי בעיר העתיקה.
סרטון שהפיקה רשות הטבע והגנים המוקרן בגן לאומי הקסטל. בסרטון מודגשת חשיבותו האיסטרטגית של הקסטל, שממנו ירו הערבים על השיירות בציר לירושלים. בתחילת אפריל יצאו כוחות ההגנה למבצע נחשון שמטרתו להבטיח את הדרך לבירה ולהחזיק בנקודות השולטות על דרך זו.
יומן חדשות מארכיון המדינה בשם "ישראל במערכה", המתאר את מלחמת העצמאות. ניתן לראות בו את הקרב על העיר העתיקה ירושלים תחת אש ירדנית, את המלך עבדאללה מתפלל בירושלים, את אבא אבן באו"ם ביוני 1948. צילומים של שבויים ערבים, קרבות יריות
שיר עד – קרב הראל, בביצוע שלישית גשר הירקון. המילים נכתבו ע"י חיים חפר בהסתמך על שיר על מלחמת האזרחים בארה"ב. הוא נכתב כשני עשורים לאחר מלחמת השחרור, ומתאר את הקרבות של חטיבת הראל שנלחמה על ירושלים. מילים: בובי גיבסון,