בעולם הרומי העתיק ייחסו חשיבות רבה למשחקים הציבוריים. לטובת משחקים אלו נבנו מבנים ציבוריים רבים כגון: היפודרומים – מסלולים לתחרויות של סוסים ומרכבות, תיאטראות – להצגות ואמפיתיאטרון – תיאטרון כפול בצורת עיגול – שנועד לקרבות בין גלדיאטורים, בין חיות פראיות
קיסריה היא העיר הרומית הראשונה שנבנתה "מאפס" ולא על יסודות של עיר קדומה יותר. המלך הורדוס, שידוע במפעלי הבנייה העצומים שלו (רק נזכיר את מצדה ובית המקדש השני שהכותל המערבי שלו שרד עד ימינו), הורה על בניית קיסריה בין השנים
בסרטון ניתן לצפות בהדמייה (1:52) של נַאוּמָכְיָה- קרבות ראווה של ספינות על המים, שהיו פופולאריים מאד בקולוסיאום שברומא. שוני שימש ככל הנראה, בין היתר, למשחקי מים בתקופה הרומית. ארכיאולוגים מצאו את הקווים בתחתית הבריכה אשר מסמנים לשוחים את המסלולים שלהם.
הכפר שוני מלווה את ההיסטוריה של ארץ ישראל עוד מתקופת התיישבות שבטי ישראל בארץ ועד ימינו. שוני (במקור, הכפר "שומי" המוזכר בתלמוד הירושלמי) היה כפר יהודי קטן בשטח נחלת שבט מנשה. עם בניית קיסריה, עלה קרנו של הכפר הקרוב אליה,
שירו של דן אלמגור, המספר על המצור ועל המחסור במים. בשירו זה, מתאר אלמגור איך חסכו תושבי העיר הנצורה במים, איך מיחזרו אותם עוד לפני שהמציאו את המושג "מיחזור", ואיך הצליחו לשרוד למרות המחסור החמור. שירה – דני גרנות מילים: