ציונות
מה להדלקת נרות שבת ולציונות?
הדלקת נרות שבת, היא מעשה חובה שנקבע על ידי חז"ל (במובן זה היא נבדלת ממצווה שניתנה על ידי השם- אך מחייבת לא פחות), במאות הראשונות לספירה. הוא מוזכר לראשונה ככזה, בתלמוד בבלי- הכולל את שלל הפרשנויות, הדיונים והמדרשים של האמוראים
יהושוע חנקין- פעילותו הציונית והביקורת עליה
יהושוע חנקין- הידוע גם בכינוי 'גואל האדמות' על שום רכישתו האינטנסיבית בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, של קרקעות נרחבות מידיים ערביות ומכירתן (ולעיתים גם מסירתן) להתיישבות היהודית- היה איש עסקים ממולח. הוא זיהה צורך, היו לו הן האמצעים הדרושים
מה יש בשם- דוד בן גוריון
פוסט זה עוסק בשם משפחתו של ראש הממשלה הראשון- דוד בן גוריון, שהפך להיות מותג של ממש. אין כיום עיר בישראל שאין בה רחוב על שמו, הוא מתקשר לרבים עם חוויית חוצלארץ ושיבה הביתה והפך למושג בסיסי ברשימת הדברים הכי
'הסכם בן גוריון – בלאונשטיין'
הסכם בלאונשטיין- בן גוריון שנחתם באוגוסט 1950, היה אירוע מכונן עבור העם היהודי, שאבד בין דפי ההיסטוריה. בהסכם החריג הזה, שלא היה כדוגמתו עד אז ומאז, יצא בן גוריון בהצהרות מרחיקות לכת הנוגעות ליהדות ארצות הברית ולמקומה בבניית המדינה היהודית
'הפיירסטארטר ביט של בן גוריון'- היהודים באים
'הפיירסטארטר של בן גוריון' הוא פארודיה מוזיקלית המרפררת לשיר מוכר משנות מ-90 של להקת הפרודג'י. שיר בועט ובוטה במילותיו ובעל ביט עוצמתי שהיה חדשני לאותה התקופה. 'הפיירסטארטר של בן גוריון' מבית היוצר של 'היהודים באים'– סדרת קאלט סאטירית שנוצרה על
נאום חיים הרצוג בעצרת האו"מ בתגובה להחלטה נגד הציונות
סרטון (3 דקות) המביא את עיקרי נאומו של שגריר ישראל באו"ם, מי שהיה אחר כך נשיא המדינה השישי, חיים הרצוג, מ10 בנובמבר 1975 (יום השנה לליל הבדולח), בתגובה להחלטה מספר 3379 שקבעה כי הציונות היא "צורה של גזענות ושל אפליה
מגדל דוד- הדגמה
בעמוד זה ניתן למצוא את קובץ ההדרכה על מגדל דוד, המכיל מידע על חשיבותו ההיסטורית והדתית של האתר. מגדל דוד הקדמה המצודה בה נמצא המוזיאון בנויה על רבדים רבים המשקפים את ההיסטוריה של ירושלים וכמובן של היושבים בה לדורותיהם. השכבות
מוזיאון אסירי המחתרות
בעמוד זה ניתן למצוא קובץ הסבר על מוזיאון אסירי המחתרות, הרקע ההיסטורי וחשיבותו של המקום בתקופת המנדט. תולדות המבנה בשלהי תקופת השלטון העות׳מאני בארץ ישראל, ביקשו מעצמות אירופה להעמיק את אחיזתן בארץ הקודש באמצעים שונים ובהם עידוד ביקורי צליינים נוצריים.
סיור ברובע היהודי
בעמוד זה ניתן למצוא את קובץ המידע לסיור מומלץ ברובע היהודי. כיכר בתי מחסה: תש״ח–תשכ״ז הסיפור יסופר להלן בקצרה, להרחבה ניתן להסתכל באתר דעת: http://www.daat.ac.il/DAAT/history/belahav/5h-2.htm בשנת 1947, ברובע היהודי כ 2500 איש(כעשירית מהעיר העתיקה כולה), 40% מתוכם ילדים )מתחת לגיל(