במאמר זה, שפורסם ב"השילוח", כתב העת להגות ולמדיניות, מסביר הפובליציסט ישראל הראל מהן הטעויות הקריטיות שנעשו בירושלים, הן בתש"ח ובעיקר בששת הימים, שלדידו, חמורה מזו של מלחמת העצמאות – "יותר מהבכייה של תש״ח, והיא אכן בכייה לדורות. בתש״ח כלל לא
שיר שכתב מאיר אריאל ע"פ המנגינה של נעמי שמר של "ירושלים של זהב". אריאל, שבמלחמת ששת הימים שרת בירושלים במסגרת חטיבה 55, חטיבת הצנחנים במילואים, כתץב שיר זה לאחר שחרור ירושלים. ביצוע – יהורם גאון במחשכיך ירושלים מצאנו לב אוהב
זהו מאמרו של פרופסור דורון בר, נשיא מכון שכטר ליהדות, בו הוא מספר את סיפורו של הכותל המערבי מאז שחרורו במלחמת ששת הימים, ומעלה דילמות הקשורות אליו, כמו זאת שבכותרת. "הראשוניות של הפולחן המחודש במקום והיעדר סדרים ברורים של תפילה
מילים: יעקב אורלנד לחן: מרדכי זעירא ביצוע: שושנה דמארי פרצנו דרך שער אריות, אמצנו את העוזי אל המותן, אמרנו לא, כי לא יכול להיות, אבל זה התרחש – הנה הכותל! הינהו שם, עמוד ירושלם. טרופים אליו, שטופי דמים נחלצנו, רק
השיר על כפיו יביא בוצע לראשונה ב 1969 והפך ללהיט. באתר של יורם טהרלב, מחבר השיר, ניתן ללמוד על הרקע לכתיבתו: "אחרי מלחמת ששת הימים היה בארץ גל של שירי ניצחון ותהילה. אבל מתחת לפני השטח החלו לרחוש גם זרמים
סרטון שהתגלה 19 שנה לאחר הירצחו של יצחק רבין, בו הוא, רמטכ"ל המלחמה, מתאר את מלחמת ששת הימים, התקופה שקדמה לה ותוצאותיה. "כל אחד מכם שלחם במלחמת ששת הימים, כל אחד שהיה בארץ במלחמת ששת הימים, כל אחד שחי בארץ
כתב קול ישראל רפאל אמיר היה כתב צעיר בפרוץ מלחמת ששת הימים. הוא התלווה לכוחות בדרכם לשחרור העיר העתיקה, ורשמיו מיום זה נכנסו לפנתיאון הלאומי שלנו. בסרטון זה מספר אמיר על האתגרים וההתרגשות של אותו היום. אלו הם קבצי קול
שיר על הרב גורן, המתאר את מלחמת ששת הימים באופן כזה שעוקב אחרי הרב שלמה גורן, הרב הצבאי הראשי באותם ימים. מילים – יורם טהרלב, לחן – עממי כשהעם נקרא לתורן אז הרב, רבנו גורן על ראשו חבש את כובע
שירו המפורסם של יוסי גמזו נכתב לילה לאחר שחרור העיר העתיקה בששת הימים. גמזו מספר כי ראה את הלוחמים יושבים שפופים ליד שערי העיר העתיקה לאחר הכיבוש, ושהעובדה שהם לא עלצו ולא בזו לאויביהם, אלא ביכו את חבריהם שנפלו גם
שירו המפורסם של יוסי גמזו (לחן – בראון יחזקאל) שנכתב בעקבות שחרור העיר בששת הימים. השורה הראשונה מתייחסת לפסוק מתהילים קכ"ב: "עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם." הפזמון הוא איזכור לשירו של רבי יהודה הלוי, "ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך". שירה
"אנו יושבים על הרכס הצופה אל ירושלים העתיקה, עוד מעט אנו עומדים להיכנס אליה. העיר העתיקה של ירושלים, שמאז כל הדורות חולמים עליה ושואפים אליה, אנחנו נהיה הראשונים להיכנס אליה. העם היהודי מחכה לניצחוננו. עם ישראל מחכה לשעה היסטורית זו.
הספריה הלאומית פרסמה תמונות נדירות מאוסף מיוחד שצולמו בשבוע הראשון לאחר שחרור העיר העתיקה במלחמת ששת הימים. בתמונות תוכלו לראות מתפללים מגיעים לכותל ונוגעים באבניו הגדולות, לראשונה מזה 19 שנה. כאן תוכלו לראות מספר תמונות מארכיון קק"ל מאותה תקופה. שיא
"הר הבית בידינו! הר הבית בידינו! כאן תלמיד, הר הבית בידינו, עבור." כך אמר מוטה גור, מפקד חטיבה 55, בקול נרגש כשנכבש הר הבית. בהמשך ההקלטה מרשת הקשר מה 7.6.67 שומעים: "קיבלנו, כל הכבוד" "חדל, חדל, כל הכוחות – חדל!