שיר מרטיט זה נכתב ע"י מיכאל אשבל ביושבו בצינוק הנידונים למוות בבית הכלא המרכזי בירושלים. אשבל נתפס בפעולה של האצ"ל בצריפין. זהו לכאורה שיר אהבה פרטי שנכתב ללחן מוכר של שיר פרטיזנים שכתב יוסל קוטלר והלחין אליהו טיטלבוים, ו"שרה הקטנה" נשואת השיר איננה אלא אמה של ח"כ ציפי לבני, אך מיד כשהוברח השיר מבין כתלי הכלא הפך ללהיט מחתרתי-אידיאולוגי. בשיר מובעת מסירות הנפש המוחלטת של הלוחם, לטובת המטרה הסופית, שהיא חירות העם בארצו. צוואתו קורעת הלב של אשבל לשרה "בַּחֲרִי לָךְ שֵׁנִי מֵאַנְשֵׁי גֻּנְדָּתִי" הוותה דוגמה ומופת לחבריו.
השיר מבוצע ברגישות ע"י אביבה דסה בערב שהתקיים בחצר מוזיאון אסירי המחתרות ירושלים, באותו בית הכלא בו נכתבו מילות השיר.
הַיּוֹם שָׂרָה הַקְּטַנָּה
נִפָּרֵד בְּצֵאתִי לַמִּלְחָמָה
אֶת הַמְּדִינָה לְכוֹנֵן
מִשְּׁתֵי גְּדוֹת הַיַּרְדֵּן
גִּזְזִי צַמָּתֵךְ
וְחִגְרִי אֶת חֲגוֹרָתֵךְ
חַבְּקִינִי קְחִי מִקְלָע
וְאִתִּי לַשּׁוּרָה!
עֲלֵי בָּרִיקָדוֹת נִפָּגֵשׁ, נִפְגָּשׁ!
עֲלֵי בָּרִיקָדוֹת חֵרוּת נִשָּׂא בְּדָם וָאֵשׁ
רוֹבֶה אֶל רוֹבֶה, קָנֶה יַצְדִיעַ
כַּדּוּר אֶל כַּדּוּר יָרִיעַ
עֲלֵי בָּרִיקָדוֹת, עֲלֵי בָּרִיקָדוֹת נִפָּגֵשׁ!
וְאִם בִּתְלִיָּה
אֶמְסֹר אֶת חַיַּי לָאֻמָּה,
אַל נָא תִּבְכִּי
כָּךְ נִגְזַר גּוֹרָלִי
מְחִי דִּמְעָתֵךְ,
לַחֲצִי הַמִּקְלָע אֶל לִבֵּךְ
בַּחֲרִי לָךְ שֵׁנִי
מֵאַנְשֵׁי גֻּנְדָּתִי
עֲלֵי בָּרִיקָדוֹת…
עונשו של אשבל הומתק למאסר עולם, והוא הועבר לכלא עכו. הוא היה בין הבורחים ממנו ונפצע בבריחתו. שם גם נפטר כאשר הבריטים מונעים ממנו טיפול רפואי.