חלופות גשם בירושלים ליום אני והעם בארץ

תוכן זה מציג את סיכום מאמרו של פרופ' עמנואל טוב, פרופסור אמריטוס בחוג למקרא באוניברסיטה העברית,שפורסם באתר דעת שמתמקד במגילות המקראיות של ים המלח- השייכות לאסופת המגילות הגנוזות שנמצאו בשנת 1947 במערות קומראן, ומהוות את כתבי היד היהודים העתיקים יותר

פוזט זה הינו סיכום של מאמר שנכתב על ידי ד"ר יאיר פז– מרצה בכיר ללימודי ארץ ישראל במכון שכטר- שפורסם באתר המכון ועוסק בנושא 'ראשית התכנון של קריית הלאום כאתר סמלי ומרד הפקידים'. במאמרו טוען פז כי תכנון קריית הלאום

  הקשר של יגאל ידין (1917-1984, סגן ראש הממשלה, והרמטכ"ל השני של מדינת ישראל) והמגילות הגנוזות (כתבי יד נדירים וחשובים מאין כמוהם, שנכתבו במאות השנייה הראשונה לפני הספירה) שנמצאו בשנת 1947 במערות קומראן אשר במדבר יהודה, היה בלתי נמנע- אביו

עמוד זה מציג סיכום של מאמר שעלה באתר בית התפוצות ונכתב על ידי דור סער-מן– מאסטרנט בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסטית תל אביב, וממנהלי הבלוג והפודקאסט 'היסטוריה גדולה בקטנה'- העוסק באוכלוסייה שחיה בקומרן, וחייה כפי שהשתקפו במגילות וליתר דיוק:

הקליקו כאן לכתבתו של העיתונאי גלעד שלמור, ששודרה בחדשות סוף השבוע של ערוץ 12 (קשת). בכתבה מובאות הקלטות נדירות של הרועה הבדואי שגילה את המערות, בהן הוא מתאר את רגע הגילוי המסעיר, וכן מובאים תצלומים מקוריים של האנשים ששיחקו תפקידי מפתח

עם הספר. כך נקרא העם היהודי בקוראן. כך נתפסו היהודים בעיני אחיהם המוסלמים. שם מחייב הטומן בחובו הנחת יסוד משמעותית ולה ביטויים קונרקטיים- האוריינות מצוייה בלב ליבה של התרבות היהודית. כאשר אנו מנסים להבין מאפיינים משותפים ליהודים ברחבי העולם, בעבר

כשיום עובר, הוא כבר איננו. מה נשאר ממנו? רק סיפור, ותו לא. אילו לא היו מספרים סיפורים וספרים לא היו נכתבים, בני אדם היו חיים כמו חיות, רק בשביל היום. אבל בסיפורים הזמן לא נעלם. גם לא האנשים והחיות. עבור

בית המקדש הראשון, נבנה על פי המסורת היהודית בתקופת מלכות שלמה (מאה שמינית לפני הספירה). הוא עמד במשך 400 שנה ושימש לפולחנו של העם היהודי לאלוהיו, עד שנחרב במאה הרביעית לפני הספירה, על ידי העומד בראש האימפריה הבבלית, נבוכדנצר. בית

על פי המסורת היהודית, בנה המלך שלמה בית מקדש מפואר שעמד על תילו במשך כ-400 שנה ונחרב עד אפר במאה החמישית לפני הספירה על ידי נבוכדנאצר שעמד בראש האימפריה הבבלית. היה זה מבנה של עושר לא יתואר, גודלו והיקפו היו

העולם העתיק היה מרחב של פליאה מהיקום. כוחות הטבע עוררו באנשים יראה וסקרנות. הרצון ללמוד על איך פועל העולם סביבנו הוביל להתפתחות המדע והפילוסופיה. הרצון להבין איך אנו פועלים בעולם הוביל להתפתחות המוסר והתיאולוגיה. כעולה ממאמרו של עירד מלכין במגזין

מה משותף ליוון העתיקה, האימפריה הפרסית, האולמקים בדרום אמריקה או הפרעונים? כולם בנו היכלות ענק, מבנים מפוארים ועצומים שנועדו לשמש לשלושה תחומי חיים עיקריים: פולחן, ידע ומוות. על קצה המזלג נזכיר רק את מקדש אפולו בדלפי, מקדש בעלבק בלבנון, הפירמידות בגיזה, היכל חיילי

במאמר זה, שפורסם ב"השילוח", כתב העת להגות ולמדיניות, מסביר הפובליציסט ישראל הראל מהן הטעויות הקריטיות שנעשו בירושלים, הן בתש"ח ובעיקר בששת הימים, שלדידו, חמורה מזו של מלחמת העצמאות – "יותר מהבכייה של תש״ח, והיא אכן בכייה לדורות. בתש״ח כלל לא

מאמר זה, פרי עטו של פרופסור יהודה לפידות, איש אצל וראש ארגון נתיב, מספר באופן כרונולוגי ומאיר עיניים את השתלשלות המאורעות שהביאה לנפילת העיר העתיקה לידי הליגיון בתש"ח. במאמרו זה, מצטט פרופ' לפידות את בן גוריון האומר: "… אני נגד

בעמוד זה ניתן למצוא את קובץ ההסבר על אתר לטרון, יחד עם קישורים לעזרי ההדרכה הרלבנטיים לסיור.  

קטע מיומנו של רואי ברזילאי בן ה 12 החי בירושלים הנצורה: "יום חמישי- בכל זאת האצטומכא דורשת את שלה. להתכרבל על רבע כיכר לחם עבש טובל בשמן ומתובל במלח- זה די קשה. הלילה לא עצמנו עין. פגזי תבערה הציתו אש

מתוך ספרו של לוחם הלח"י עזרא יכין: "אלנקם- סיפורו של לוחם חירות ישראל" "16 ביולי. לאן? מנסים לנחש: אולי בית צפפה? ואולי שייח ג'ארח? לא. לפי הרמזים זה חייב להיות משהו הרבה יותר חשוב. לא… איננו רוצים להתאכזב בתשובה שלילית.

"אנו יושבים על הרכס הצופה אל ירושלים העתיקה, עוד מעט אנו עומדים להיכנס אליה. העיר העתיקה של ירושלים, שמאז כל הדורות חולמים עליה ושואפים אליה, אנחנו נהיה הראשונים להיכנס אליה. העם היהודי מחכה לניצחוננו. עם ישראל מחכה לשעה היסטורית זו.

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למסמך מידע מפורט על מגילות קומראן (המגילות הגנוזות) אשר שוכנות בהיכל הספר ומהוות את אחד המיצגים המרכזיים במקום. המסמך מפרט את ההיסטוריה העשירה והחשיבות הרבה של המגילות, כמו גם את סיפור גילויין המרתק והבאתן לתצוגה

בעמוד זה ניתן לקרוא מסמך מידע שימושי על היכל הספר, ההיסטוריה של המבנה והחשיבות ההיסטורית והתרבותית שלו, כמו גם מפה לשימושם של המבקרים במקום. המידע והמפה לקוחים מתוך אתר מוזיאון ישראל (אשר ההיכל שוכן בתחומו). הטקסט המלא: התנ"ך הוא ספר

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי לגבי בתי הכלא המדנטוריים בארץ, שיכול לשמש לסיורים באתרים היסטוריים הרלבנטיים לתקופה, ביניהם מוזיאון אסירי המחתרות. בתי הכלא המנדטוריים מערכת המשפט ואכיפת החוק המנדטורית כללה בין היתר בתי דין אזרחיים וצבאיים, משטרה (Palestinian Police)

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי לגבי תקופת השלטון הבריטי, שיכולה לשמש לסיורים באתרים היסטוריים בירושלים, ביניהם מוזיאון אסירי המחתרות. רקע לתקופה: כיבוש הארץ על ידי הבריטים בשלהי מלחמת העולם הראשונה (1918-1917) הביא לסיומן של 400 שנות שלטון עות׳מאני, שהפך

עולי הגרדום, או הרוגי המלכות, הם 12 חברי המחתרות אצ"ל ולח"י שהוצאו להורג ע"י המנדט הבריטי אחרי שנדונו למוות בתליה. אלו שמותיהם: שמונה מהם נתלו בישראל: שלמה בן יוסף, דב גרונר, מרדכי אלקחי, יחיאל דרזנר, אליעזר קשאני, יעקב וייס, אבשלום חביב ומאיר

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי לגבי כיכר בתי מחסה ברובע היהודי, חשיבותו ההיסטורית של האתר ומרכזיותו במורשת הקרב על ירושלים. כיכר בתי מחסה: תש״ח–תשכ״ז הסיפור יסופר להלן בקצרה, להרחבה ניתן להסתכל באתר דעת. בשנת 1947, חיו ברובע היהודי כ-2500

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי לגבי ספר כתר ארם צובא, הרקע לכתיבתו ומקומו החשוב בהיסטוריה היהודית. כתר ארם-צובא לפני כאלף שנים נכתב בטבריה אחד הספרים החשובים בעולם – העותק המושלם, המהימן והמדויק ביותר של התנ״ך זהו ״כתר ארם צובא״.זהו

השיר "שני אליהו" מספר את סיפורם של שני עולי הגרדום אליהו חכים ואליהו בן צורי, שהתנקשו בלורד מוין, השר לענייני המזרח התיכון בממשלת בריטניה, שגר בקהיר. שני המתנקשים ירו בלורד מוין בעת שהיה במכוניתו והרגוהו. הם נתפסו בעת הימלטם, הועמדו לדין והוצאו

בעמוד זה ניתן למצוא הסבר ורקע על היכל הספר ירושלים וחשיבותו ההיסטורית והתרבותית. הקדמה: לפני 2000 שנה יצאנו לגלות. חלק מדפי עם הספר שלנו התפזרו, נעלמו ואף נשרפו. הספר הזה היה הבסיס הרוחני והקיומי של העם. אחרי 2000 שנים התקבצו

בעמוד זה ניתן למצוא קובץ רקע והסבר למתווה סיור במרכז דוידסון, כחלק מאפשרות לסיור ברובע היהודי. לקראת סוף תעלת הניקוז עוברים דרך בור מים ומיד לאחריו נחשפים יסודותיו הצפוניים של הכותל המערבי. כאשר עולים אל פני הרחוב נחשף בפנינו אותו רחוב

בעמוד זה ניתן למצוא את רשימת השאלות לדיון כחלק מהסיור במוזיאון אסירי המחתרות. השאלות לקוחות מתוך מערך ההדרכה העוסק במוזיאון ומתמקד בתקופת המנדט ומקומן של המחתרות השונות במאבק לעצמאות ישראל. המחתרות- שאלות לדיון: מה המניע של אנשי המחתרות? מה חסר להם

בעמוד זה ניתן למצוא את קובץ ההסבר על אתר לטרון, יחד עם קישורים לעזרי ההדרכה הרלבנטיים לסיור.  

בעמוד זה ניתן למצוא את קובץ ההסבר והסקירה לגבי מוזיאון מגדל דוד, כולל חומר רקע היסטורי על חשיבותו של המקום מבחינה לאומית ודתית. הקדמה המצודה בה נמצא המוזיאון בנויה על רבדים רבים המשקפים את ההיסטוריה של ירושלים וכמובן של היושבים

בעמוד זה ניתן למצוא קובץ הסבר על מוזיאון אסירי המחתרות, הרקע ההיסטורי וחשיבותו של המקום בתקופת המנדט. תולדות המבנה בשלהי תקופת השלטון העות׳מאני בארץ ישראל, ביקשו מעצמות אירופה להעמיק את אחיזתן בארץ הקודש באמצעים שונים ובהם עידוד ביקורי צליינים נוצריים.

בעמוד זה ניתן למצוא את קובץ המידע לסיור מומלץ ברובע היהודי. כיכר בתי מחסה: תש״ח–תשכ״ז הסיפור יסופר להלן בקצרה, להרחבה ניתן להסתכל באתר דעת: http://www.daat.ac.il/DAAT/history/belahav/5h-2.htm בשנת 1947, ברובע היהודי כ 2500 איש(כעשירית מהעיר העתיקה כולה), 40% מתוכם ילדים  )מתחת לגיל(