בגליון בשביל הארץ (2013) פורסם מידע רב אודות הורדוס, תכנים אלה יעזרו לנו להכיר ולהדריך במוזיאון ישראל בנושא האיש המורכב הזה שחלש על ארץ ישראל בין השנים 38- 4 לפנה"ס והשאיר חותם אדיר על פניה של הארץ.
הורדוס נולד למשפחה אדומית, אשר בגלל ירידת קרנם של בית חשמונאי מתקרבת לשלטון ונחשבת לנאמנה לרומא. לאחר שהרומאים נכנסים לארץ בשנת 63 לפנה"ס, יקבל הורדוס בגיל 27 בלבד את השליטה על הגליל.
במהלך כהונתו נאלץ להתמודד במאבקים גלובליים לא פשוטים ולקבל הכרעות גם כלפי המאבקים הפנימיים ברומא. בכל הצמתים הללו קיבל הורדוס את ההחלטות הנכונות ולבסוף הוא הוכתר למלך יהודה.
כאיש משפחה, הוא נע בין הקצוות. היו לו עשר נשים וילדים רבים אולם את מרים החשמונאית הוא הרג וכן את שני בניה. גם מערכת היחסים שלו עם הקהילה היהודית בארץ תהיה שנויה המחלוקת. בעוד חכמי ישראל מתייחסים אליו כאל עבד כנעני או הדיוט אדומי, הרי שבעיני הרומאים הוא נציגו הבלעדי של העם היהודי.
תקופת שלטונו ידועה במפעלי הבניה האדירים אותם הוא הקים ברחבי הארץ: החל מבניית הר הבית, בית המקדש והסטיו המלכותי, דרך ארמונות ומקדשים בבניאס, מבצרי המדבר כהרודיון ומצדה וגם הקמתה של קיסריה. מדובר במפעלי בניה עם הרבה תעוזה ויכולת כלכלית רבה. אלה הם מפעלי בניה שהשפיעו על תושבי הארץ בזמנו. הרי אם אתה בונה נמל ים, ולידו תיאטרון והיפודרום וכך במקומות אחרים, אתה משפיע על העולם התרבותי של תושביך.
בהמשך המאמר, תיסקר התערוכה אותה יצרו במוזיאון ישראל מתוך כבוד להורדוס, כאשר חלק מן הפריטים נמצאים בתערוכת הקבע של המוזיאון. לאחר מכן, מתוארים מפעלי הבניה השונים אותם יזם המלך הבנאי. לאחר סקירת מפעלי הבניה (הגנים הלאומיים אנטיפטרוס, קיסריה, מצדה והרודיון ולאחר מכן אמת המים לקיסריה) תובא סקירה של התרבות החומרית בימיו (ארכיטקטורה וצבע).
צילום: דר' אבישי טייכר, מתוך אתר פיקיויקי