שאלת ההבחנה בממצאים השונים האם שייכים לעם ישראל או לא היא שאלה שהעסיקה הרבה מן החוקרים לאורך שנות המחקר הארכיאולוגי. במאמרו, דן פרופ' אבי פאוסט מאוניברסיטת בר אילן בשאלת זיהוי המרכיב החומרי ביישובי עם ישראל.
נהגנו בעבר למנות את קנקני שפת צווארון ובית ארבעת המרחבים כסממנים של עם ישראל במרחב. כלומר, אם נמצאו פריטים אלה, בידוע שהיישוב הוא ישראלי. כיום המחשבה היא קצת שונה, בכך, שמבינים שממצא הוא לא סממן אתני אלא תרבותי איזורי. אולם, בשלב מסוים זה הופך להיות אתני.. ממצא חומרי ההופך להיות סממן תרבותי אתני, משוייך למאבקים אל מול אוייבים. בתחילה, מדובר באימפריה המצרית שכל האיזור כולו היה נתון למרותו ועל כן נראה את כל איזור ההר כמקשה אחת בענין זה. אולם, ככל שהשלטון המצרי ייחלש, והשליטה הפלישתית תתחזק ותהיה לאויב מס' 1 של עם ישראל, ולא של העמים האחרים, כך תיווצר ההבחנה בין עם ישראל ובין העמים שסביבו גם בממצאים החומריים שאנו מוצאים בחפירות ארכיאולוגיות. וכך אנו מגיעים למציאות שבה יש לנו ממצאים, בעזרתם אפשר לומר בודאות שעם ישראל ישב במקום הזה או לא.