בעמוד זה ניתן למצוא הסבר ורקע על היכל הספר ירושלים וחשיבותו ההיסטורית והתרבותית.
הקדמה: לפני 2000 שנה יצאנו לגלות. חלק מדפי עם הספר שלנו התפזרו, נעלמו ואף נשרפו. הספר הזה היה הבסיס הרוחני והקיומי של העם. אחרי 2000 שנים התקבצו להם הדפים ונפגשו שוב עם העם שחזר לארצו ובנה את ביתו בחזרה.
ב1947 רועה משבט התעמרה שחיפש אחר צאנו, זורק אבן לתוך מערה במדבר יהודה ושומע קול נפץ של חרס. כשהוא יורד לבדוק את פשר הצליל הוא מגלה כד חרס ובתוכו מקופל קלף מעור. כך מתחיל סיפורה של גילוי המגילות הגנוזות מגילות שחיכו 2000 שנים לחשיפה ולתחייה מחודשת. בין הממצאים המרעישים מוצאים את כל ספרי התנ״ך (חוץ ממגילת אסתר וספר נחמיה) המתוארכים לתק׳ בית שני (המקור הכי קדום של טקסט מקראי שיש בידינו). בהיכל הספר פרושה כל מגילת ישעיהו ושמורות מגילות אחרות.
בכ״ט בנובמבר 1947 ערב הצהרת האומות המאוחדות!!! קונה פרופ׳ סוקניק את המגילה הראשונה בבית לחם.
אחרי מלחמת השחרור משקיע בן גוריון מליון דולר!!! כדי לרכוש את כל המגילות מתוך הבנה שיש כאן מפגש ישיר עם העבר שלנו!!! וזה כשהוא צריך לדאוג לעולים, לכלכלה, ביטחון ובעצם להקמת המדינה כולה. ובכל זאת הוא מחליט להשקיע מליון דולר.
נקודות חשובות לדיון
- לשאול את החניכים מדוע זה כ״כ חשוב? למה ההשקעה הזאת? האם יש משמעות לזה שהם
- נחשפו דווקא ערב הקמת המדינה?
- מה משמעות התנ״ך בשבילנו, "עם הספר"?
- הכתוב מבטא את המטען הרוחני שלנו, יש בו מימד של נצח שהחזיק את עם ישראל בכל הדורות.
יש לשים לב שאת מוזיאון ישראל והיכל הספר בתוכו, נמצאים במתחם הגדול שנקרא קריית הלאום. קריית הלאום כוללת הרשות המחוקקת, השופטת והמבצעת ואת מוזיאון ישראל ועוד. התפיסה שמוזיאון ישראל ובתוכו היכל הספר הוא חלק מקריית הלאום נובעת מהחשיבות של ראייה לימוד וחיבור העבר שלנו לחיינו אנו. ניתן לשאול אותם מדוע הוקם היכל הספר ליד הכנסת? האם זה מכוון או כי היה פנוי? נושא זה משליך על מהות היום של ׳אני והעם בארץ׳.
תחנה ראשונה – הקדמה
לפני הכניסה להיכל הספר וההדרכה בדגם בית שני ניתן לספר את סיפור המגילות הגנוזות כפי
שהן כתובות למעלה ובחומר הנלווה. יש לדבר על הצורה של היכל הספר ועל הקיר השחור שמולו
המסמל את תכני מגילת ׳בני האור בבני החושך׳.
ניתן לדון בסמליות של הימצאות המגילות ערב ביום ההצבעה על הקמת מדינה יהודית (כ״ט
בנובמבר) ועל הסמליות של בנייתן בקריית הלאום. יש לשים לב שכל הזמן יש קשר בין היכל
הספר ודגם בית שני לכנסת, הממשלה ובית המשפט.
היכל הספר
(את הסיור ראוי לעשות עם ספר תנ״ך ביד ולהראות את ההשוואה ) הקשר בין מה שרואים לתנ״ך.
מגילת שירת הים
גוויל תורה לא נודע מן המאה ה-8 כתב-יד נדיר של התורה מ״תקופת הדממה״, למן המאה ה3 ועד המאה ה-8 שממנה כמעט שלא נמצאו כתבי יד של המקרא בעברית. כתב-היד, שנכתב כנראה במצרים, הוא קטע ממגילת ספר תורה, ובו אחת היחידות הקדומות והיפות ביותר של הספרות המקראית: ״שירת הים״. המגילה היא חוליה מקשרת בין כתבי-היד הקדומים של המקרא משלהי ימי הבית השני שנמצאו במדבר יהודה ובין כתביו המאוחרים.
ספר ישעיהו – במרכז היכל הספר
ניתן לפתוח את התנ״ך בספר ישעיה פרק א פסוק כ״א-כ״ג ולהראות שזה מופיע במגילה המוצגת במרכז היכל הספר. הקטע מדבר על הנפילה המוסרית של החברה והשלטון: א,כא אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה, קִרְיָה נֶאֱמָנָה; מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט, צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים. א,כב כַּסְפֵּךְ, הָיָה לְסִיגִים; סָבְאֵךְ, מָהוּל בַּמָּיִם. א,כג שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים, וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד, וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים; יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ, וְרִיב אַלְמָנָה לֹא-יָבוֹא אֲלֵיהֶם.
קטע רלוונטי אחר שמדבר על התקווה הגדולה והשלום בין העמים באחרית הימים. ב,א הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה, יְשַׁעְיָהוּ בֶּן-אָמוֹץ, עַל יְהוּדָה, וִירוּשָׁלִָם. ב,ב וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה׳ בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא, מִגְּבָעוֹת; וְנָהֲרוּ אֵלָיו, כָּל הַגּוֹיִם. ב,ג וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה׳ אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו. כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר ה׳ מִירוּשָׁלִָם. ב,ד וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם, וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים; וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.
כתר ארם–צובא
לפני כאלף שנים נכתב בטבריה אחד הספרים החשובים בעולם – העותק המושלם, המהימן והמדויק ביותר של התנ״ך זהו ״כתר ארם צובא״.זהו כתב יד של ספר התנ״ך אשר נכתב ע״פ נוסח המסורה ומהווה עד היום את מקור ההטעמה והפיסוק של התנ״ך. הכתר נכתב בטבריה ע״י אהרון בן אשר.
אהרון בן אשר ומשפחתו עסקו במלאכת שימור והטמעת ההטעמה והניסוח של דברי המקרא. לכתב היד, המיוחד הזה, לא היה מנוח והוא עבר גלגולים רבים באלף שנים האחרונות – מטבריה לירושלים, שם הוא נבזז ע״י הצלבנים ולאחר שנפדה בידי יהודים הוא הוברח לקהיר. שם, בקהיר במאה ה-12, הרמב״ם הסתמך על הכתר בכתיבת ״משנה תורה״ )ספר הלכות) וכך הוא כתב:
״וספר שסמכנו עליו בדברים אלו הוא הספר הידוע במצרים שהוא כולל 24 ספרים שהיה בירושלים מכמה שנים להגיה ממנו הספרים ועליו הכל היו סומכים לפי שהגיהו בן אשר ודקדק בו שנים הרבה והגיהו שנים רבות״
במחצית השנייה של המאה ה-14 היגר נכד נינו של הרמב״ם מקהיר לחלב אשר בסוריה והביא עימו את ה״כתר״. מאז ועד 1947 הכתר שהה בבית כנסת בחלב. בעקבות החלטת האו״ם על הקמת מדינת ישראל פרצו פרעות בחלב ומאז אבדו עקבותיו. שרדיו אשר נשמרו ע״י אנשים שונים הובאו לארץ והוענקו לנשיא המדינה השני – יצחק בן צבי.
יהודים יוצאי חלב בכל העולם עדין מחזיקים חלקי קלף של הכתר ומידי שנה מתגלים עוד ועוד חלקי הכתר. חשיבותו של הכתר היא בעיקר בכך שהוא מהווה את המקור הקדום ביותר למסורה, אשר על פיה אנו יודעים כיצד להגות ולהטעים מילים ומשפטים בתנ״ך.
- מדוע סיפורו של ה״כתר״ עניין אנשים רבים זה אלף שנה?
- מהו בעיננו פריט תרבות?
- האם ספר הוא פריט תרבות, מדוע הכתר הפך להיות כזה?
- בעולם הדיגיטלי יש ערך לספר?
- ה״מסורה״ היא האופן בו עבה ונמסרה צורת ההגייה של התנ״ך. מה חשוב לנו למסור הלאה?
- מה מקומו של התנ״ך בחיינו?
דגם בית שני
הקדמה על ימי הבית השני ומורכבותם החברתית והתרבותית.
ירושלים בשיא תפארתה, הורדוס בונה את המתחם המקודש ״הר הבית״ – ״מי שלא ראה בניןהורדוס לא ראה בנין יפה מימיו״, כך תיארו חכמים את המבנה והרחבה הענקית שמסביבו. ״בית חרב החרבת, בית שרוף שרפת… ״ – החברה בירושלים של בית שני מפולגת למפלגות שונות.
הכהונה היא השכבה העשירה ביותר חיה בעיר העליונה של ירושלים )הרובע ההרודיאני). בעיר התחתית של ירושלים גרה דלת העם. צמיחת מפלגת הקנאים על רקע הקיטוב ושיתוף הפעולה בין המעמד הגבוה לשלטון הרומאי.
הרומאים הופכים את קיסריה לעיר הבירה, ירושלים מאבדת את מעמדה הכלכלי.
המרד ברומאים והויכוח על דרכי הפעולה – הבלגה מול פגיעה ברומאים.
מעמדה של העליה לרגל, על משמעותה הלאומית חברתית המאחדת את העם סביב אירוע מרכזי.
סולידריות – ההבחנה בשערי חולדה בין האנשים ״הרגילים״ העולים לבין אנשים שמסיבות שונות
(אבלים,חולים וכדו׳) לא יכולים להיות,כרגע, חלק מהחברה ונכנסים היכן שכל העם יוצאים.
ההבחנה לא נועדה לביישם אלא כדי להבחין בהם ולנחם אותם ולעודדם.
נושאים לדיון
- הסיבות לחורבן
- מדוע חשוב לנו היום להתעסק עם חורבן שהתרחש לפני 2000 שנה?
- משמעות הקשר בין רמה מוסרית לבין הזכות לשבת בארצנו.
- ירושלים כסמל לזיכרון ציון בגלות.
- הקשר בין ציונות לציון.
- מהי ציון?