מטרת היחידה :
להמחיש לתלמידים את הקשר המיוחד בין העם לבין הארץ, הבא לידי ביטוי בהשפעת הטבע הארץ ישראל המיוחד על התרבות שלנו [מעגל השנה והחגים].
- את היחידה ניתן להעביר בתחילת היום כך שתיתן קריאת כיוון מוחשית וברורה על כך שהיום עוסק בקשר שבין העם לארץ ומתוך כך נעסוק בקשר של כל תלמיד ותלמידה אל הארץ.
- זוהי "יחידה מסעית" שניתן להעבירה כמעט בכל תא שטח.
פתיחה:
- כיצד בא לידי ביטוי הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל ? [גלות וקיבוץ גלויות והשפעת הטבע על התרבות]
- בלוח השנה היהודי משובצים מועדים רבים – עתיקים וחדשים.
- לחגים יש שלושה היבטים הבאים לידי ביטוי:
- היבט דתי המבטא קשר עם אלוהים . לכל חג תפילות מיוחדות ובזמן שבית המקדש היה קיים היו גם קורבנות מיוחדים
- היבט היסטורי. החגים נועדו לציין אירועים מכוננים בתולדות ישראל כגון – פסח ויציאת מצרים, שבועות –מתן תורה ועוד…
- היבט טבעי חקלאי.
משחק קצר – להבנת ההיבט החקלאי טבעי של החגים
חיבור בין כרטיסיות עם תמונות חקלאיות מעונות שונות לכרטיסיות בהם רשומים שמות המועדים.
פסח | תמונת פריחה והבשלת שדות שעורה |
שבועות | תמונות קציר וחיטה בשלה |
סוכות | תמונת אסיף חקלאי – סיום הבציר והקציר |
חנוכה | תמונת עץ זית שפירותיו מבשילים |
על התלמידים לחבר ולקשר את הכרטיסיות.
מתוך חיבור ושיוך מראות הטבע הארץ ישראלי למועדים נעבור על שמותיהם החקלאיים של החגים –
- פסח- חג האביב
- שבועות- חג הקציר
- סוכות- חג האסיף.
- חנוכה- השמן מהווה מוטיב מרכזי מאד
החגים מהווים נדבך מרכזי בתרבות היהודית. את החגים חוגג העם היהודי בתאריכים קבועים ע"פ העונות והטבע של ארץ ישראל. חג האביב יחגג גם בארצות הכפור בט"ו ניסן וזאת משום שבארץ ישראל הגיע זמן האביב וכן הלאה. לטבע יש "אמירה" המחוברת למשמעות החג.
פסח
מה מאפיין את הטבע הארץ ישראלי בעונת האביב ?
פריחה ותבואה לפני גמר הבשלה.
מה משמעותו של חג הפסח בתרבות היהודית ?
יציאה מעבדות לחירות, יציאת עם ישראל ממצרים מאפשרת לו להוציא את כוחותיו אל הפועל כעם עצמאי בעל שאיפות לאומיות וכו'.
המצב הטבעי של ארץ ישראל מבטא את היציאה מן הכוח אל הפועל בפריחה המשגעת ובתחילת ההבשלה של התבואה. משמעות המילה "אביב" במקרא אינה עונת שנה, אלא כינוי לשלב האחרון לפני הבשלת השעורה.
"שמור את חודש האביב" – זהו ציווי המופיע בתנ"ך שדורש מאתנו לציין את חג הפסח דווקא באביב. אם יש שינוי והתבואה לא "אביב", בעת העתיקה היו מוסיפים חודש כדי שפסח יצא באביב.
סוכות – חג האסיף.
כל חודש תשרי – סוף שנה ותחילתה של שנה חדשה מכונה חודש האסיף.
- מה הפעולה החקלאית באסיף ?
- איסוף כל התבואה והתנובה מן השדה אל האסמים.
- איסוף מהווה זמן לחשבון נפש – כמה תנובה לשדות ? מדוע יצא הרבה או מעט ? מה אני משקיע לשנה הקרובה ?
- כיצד זמן האסיף קשור למשמעות חגי תשרי [ראש השנה, יום כיפור וסוכות ]?
חנוכה- זמן השמן
שמן הזית הוא חומר הבערה האיכותי ביותר והמכובד ביותר מכיוון שבעבר בעזרתו הדליקו את המנורה ומשחו מלכים. אין כמו שמן הזית כדי לבטא אור !
מה אירוע השיא בחנוכה שבעקבותיו אנו חוגגים את חנוכה?
בהדלקת המנורה בשמן זית בטאו החשמונאים את ניצחון הרוח ניצחון התרבות – זוהי משמעות האור.
זמן מסיק הזיתים סמוך מאד לימי החנוכה. האם ניתן להבין כעת מדוע ?
סיכום היחידה:
הבנו יחד שלטבע הארץ ישראלי המשפיע על עולם החקלאות יש קשר לעולם התרבותי שלנו בעיקר
לחגים. בזה אנו מתוודעים לקשר דינמי ופעיל בין הארץ לבין העם.