בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי לגבי כיכר בתי מחסה ברובע היהודי, חשיבותו ההיסטורית של האתר ומרכזיותו במורשת הקרב על ירושלים. כיכר בתי מחסה: תש״ח–תשכ״ז הסיפור יסופר להלן בקצרה, להרחבה ניתן להסתכל באתר דעת. בשנת 1947, חיו ברובע היהודי כ-2500
שירו המפורסם של יוסי גמזו נכתב לילה לאחר שחרור העיר העתיקה בששת הימים. גמזו מספר כי ראה את הלוחמים יושבים שפופים ליד שערי העיר העתיקה לאחר הכיבוש, ושהעובדה שהם לא עלצו ולא בזו לאויביהם, אלא ביכו את חבריהם שנפלו גם
בעמוד זה ניתן למצוא את קובץ המידע לסיור מומלץ ברובע היהודי. כיכר בתי מחסה: תש״ח–תשכ״ז הסיפור יסופר להלן בקצרה, להרחבה ניתן להסתכל באתר דעת: http://www.daat.ac.il/DAAT/history/belahav/5h-2.htm בשנת 1947, ברובע היהודי כ 2500 איש(כעשירית מהעיר העתיקה כולה), 40% מתוכם ילדים )מתחת לגיל(
בעמוד זה ניתן למצוא קובץ רקע והסבר למתווה סיור במרכז דוידסון, כחלק מאפשרות לסיור ברובע היהודי. לקראת סוף תעלת הניקוז עוברים דרך בור מים ומיד לאחריו נחשפים יסודותיו הצפוניים של הכותל המערבי. כאשר עולים אל פני הרחוב נחשף בפנינו אותו רחוב
בעמוד זה ניתן למצוא קובץ הסבר ורקע על הרובע ההרודיאני והבית השרוף, כחלק מאפשרות לסיור ברובע היהודי. בבית השרוף צופים בסרט הממחיש את הפילוג הנורא בין קבוצות שונות בירושלים ערב החורבן. הסיור ברובע ההרודייני ממחיש את העושר של שכבות מסוימות
שירו המפורסם של יוסי גמזו (לחן – בראון יחזקאל) שנכתב בעקבות שחרור העיר בששת הימים. השורה הראשונה מתייחסת לפסוק מתהילים קכ"ב: "עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם." הפזמון הוא איזכור לשירו של רבי יהודה הלוי, "ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך". שירה
זמן מה לאחר קריאתו הנרגשת של מוטה גור "הר הבית בידינו", הורה הרמטכ"ל דאז, משה דיין, להוריד את דגל ישראל מההר. לדידו, אין לנו צורך ב"כל הותיקן הזה". הסטטוס קוו שהתגבש בימים ההם בהר השתנה עד היום רק במעט. זהו
"אנו יושבים על הרכס הצופה אל ירושלים העתיקה, עוד מעט אנו עומדים להיכנס אליה. העיר העתיקה של ירושלים, שמאז כל הדורות חולמים עליה ושואפים אליה, אנחנו נהיה הראשונים להיכנס אליה. העם היהודי מחכה לניצחוננו. עם ישראל מחכה לשעה היסטורית זו.
הספריה הלאומית פרסמה תמונות נדירות מאוסף מיוחד שצולמו בשבוע הראשון לאחר שחרור העיר העתיקה במלחמת ששת הימים. בתמונות תוכלו לראות מתפללים מגיעים לכותל ונוגעים באבניו הגדולות, לראשונה מזה 19 שנה. כאן תוכלו לראות מספר תמונות מארכיון קק"ל מאותה תקופה. שיא
בעמוד זה ניתן למצוא מידע על נוסח ברכת כהנים הקדום שנמצא בכתף הינום, אשר לה חשיבות היסטורית וארכיאולוגית רבה. ברכת הכהנים מכתף הינום ירושלים זוהי עדות כתובה, מימי בית ראשון, לפסוקי תנ״ך. ב״כתף הינום״, סמוך למרכז מורשת בגין נתגלו במערת
בעמוד זה ניתן למצוא מסמך תמציתי על כתובת תל דן, ההיסטוריה שלה וחשיבותה לחיי העם בתקופת המקרא. כתובת תל דן כתובת דן התגלתה בשנת 1993 ע״י חופרי התל מטעם מכון נלסון גליק למקרא ועתיקות בירושלים. הכתובת היא מצבת ניצחון ארמית
בעמוד זה ניתן למצוא מסמך תמציתי על העם הפלשתי- ההיסטוריה והתרבות העתיקה שחיה בא"י בתקופת המקרא, וניהלה מלחמות רבות עם בני ישראל. הפלישתים בימי ראשית ישיבתם של עם ישראל בארץ ישראל ועד ייסוד המלוכה וביסוסה התקיים בארץ עם נוסף אשר
בעמוד זה ניתן למצוא הסבר ורקע על היכל הספר ירושלים וחשיבותו ההיסטורית והתרבותית. הקדמה: לפני 2000 שנה יצאנו לגלות. חלק מדפי עם הספר שלנו התפזרו, נעלמו ואף נשרפו. הספר הזה היה הבסיס הרוחני והקיומי של העם. אחרי 2000 שנים התקבצו
בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי לגבי ספר כתר ארם צובא, הרקע לכתיבתו ומקומו החשוב בהיסטוריה היהודית. כתר ארם-צובא לפני כאלף שנים נכתב בטבריה אחד הספרים החשובים בעולם – העותק המושלם, המהימן והמדויק ביותר של התנ״ך זהו ״כתר ארם צובא״.זהו