יגאל ידין היה הרמטכ"ל השני של מדינת ישראל (בגיל 32!) ולמעשה הוא זה שפיקד בפועל על צה"ל במלחמת השחרור, אך את עיקר הקריירה שלו הוא עשה כארכאולוג. ידין חפר אתרים חשובים ביותר באזור מדבר יהודה בהם מצדה, אזור קומרן, ומערות
בקובץ שירי אלתרמן "עיר היונה" עוסק המשורר בניצולי המחנות שהגיעו לארץ כשריד אחרון ממשפחתם שהושמדה, התגייסו לצבא ונפלו במלחמת השחרור. בתמונה לעיל תוכלו לקרוא את שירו "יום קיבוץ גלויות כפי שהתפרסם בעיתון דבר 31/12/1948. וזהו השיר "אחד מהגח"ל" בביצועו של
בסרט זה של כאן חינוכית, מתואר יגאל ידין, לוחם, פוליטיקאי וארכיאולוג. ידין היה הרמטכ"ל השני של צה"ל (שהתמנה לתפקיד זה בגיל 32!), וכארכיאולוג חשף תגליות חשובות במיוחד כגון חלקים גדולים מהחפירות במצדה, וחפירות מערות לוחמי בר כוכבא בנחל חבר. ידין
סרטון לזכרו של יוסף אלמוג (סויסה) ששרת על הצוללת דקר וירד איתה למצולות ב30 בינואר 1968. יוסף נולד במרוקו ועלה ארצה עם משפחתו בגיל שש, המשפחה חיה במושב מבטחים שבמועצה האזורית אשכול. על יוסף באתר יזכור כאשר נמצאה הצוללת דקר,
סרטונים קצרים על פרשת הצוללת דקר. סרטון (2:17) מתוך פרוייקט הווידאופדיה של חדשות ערוץ 2. מציג את הפרשה באופן תמציתי. בתוכו גם דברי הרמטכ"ל שאול מופז "כשם שמצאנו היום את הדקר, נמשיך ולא נחסוך כל מאמץ, למלא את חובתנו להביא
8:35 דקות צילום (ללא קול) מארכיון צה"ל ומערכת הביטחון של טקס השקת הצוללת דקר שהתקיים בנמל פורטסמות באנגליה, ב9 בינואר 1968 עם יציאתה של הצוללת בהפלגה לנמל חיפה ממנה לא שבה. בצילומים נראים הלוחמים במסדר על המזח, ואחר כך על
כתבתם של ערן סיקורל ואייל שחר על התיעוד הנדיר של כתב קול ישראל ערן שורר, כשהפליג עם צוות הצוללת דקר בששת הימים הראשונים של הפלגתה ארצה, שבוע לפני טביעתה. שורר עזב את הצוללת כשעגנה בגיברלטר ובידיו ההקלטה הנדירה. לאחר שטבעה הצוללת
ראשון, סרט באורך 47 דקות, של ערוץ נשיונל- גאוגרפיק (באנגלית עם כתוביות בעברית) המתאר בצורה מרגשת ומרתקת את פרשת הצוללת דקר מראשיתה ועד מציאתה, 31 שנים וארבעה חודשים לאחר שנעלמה, בעומק 3 קילומטרים בלב ים. הסרט מתאר בצורה טובה את
העליה מאתיופיה החלה טיפין טיפין בשנות השבעים ונמשכה במבצעים גדולים בשנות השמונים והתשעים. בתחילה, נאלצו היהודים ללכת חודשים במדבר הסודני, ורבים לא שרדו את המסע. בהר הרצל הוקם אתר הנצחה לאלפי יהודים אלו. העליה מאתיופיה הביעה יותר מכל את הרצון
הרבה גיבורים היו לישראל, והרבה מהם קבורים בהר הרצל. אחד מהם, שסיפורו הפך לשם דבר לגבורה כזו, הוא יהודה קן דרור. יהודה היה חייל שנפצע במבצע קדש, בקרב המיתלה. הוא נסע בג'יפ לאורך המיצר בכדי למשוך אליו את אש המצרים
"הציונות אינה יותר ואינה פחות מאשר תחושת העם היהודי למקור וליעוד המולדת שקשורת באופן נצחי לשמו." אמר הרצוג בנאומו המונומנטלי באו"ם, בדיון המשווה את הציונות עם גזענות, 37 שנה לאחר ליל הבדולח. שיר זה מתאר את הציונות התמימה, האוהבת, שהיא
הצוללת אח"י דקר טבעה ונעלמה בינואר 1968, בדרכה מאנגליה לארץ. כל אנשי צוותה נספו. החיפושים אחריה נמשכו 31 שנה. בחיפושים אלה הושקעו מאמצים ותקציבי עתק. מדוע? כי מדינת ישראל בכלל וצה"ל בפרט מכבד את אזרחיו ולוחמיו, ויעשה הכל בכדי להביא
כרזת צו התייצבות "לשרות העם" (מתוך ארכיון צה"ל) שפורסמה כחלק ממאמצי הגיוס של הישוב, החל מפרוץ קרבות מלחמת העצמאות עם הכרזת האומות המאוחדות בכ"ט בנובמבר 1947 עוד לפני הקמת המדינה וצה"ל. בכרזה, מודגש כי "מחומות גטו ורשה וממחנות נדחינו, מספינות
סרטון קצר (2 דקות) שהופק לצורך טקס הדלקת המשואות בשנת 2000, בו הדליק משואה יוזם הקמת אנדרטת 'נצר אחרון' יהודה שטרנפלד כהוקרה על מפעלו. האנדרטה הוקמה בשביל הסמלי המחבר בין יד ושם והר הרצל לזכר 433 הנופלים במערכות ישראל שהיו
עובד לידז'ינסקי, שנולד כבן משק ברחובות, היה לוחם בחטיבת יפתח של הפלמ"ח במלחמת העצמאות. לאחר המלחמה חזר למשק, אך באחד הימים עזב את הבית והתגייס לקורס קצינים והוצב כמפקד בצנחנים. בדצמבר 1955 באחת מהפשיטות על מערכת העמדות הסוריות לחוף הכינרת