פוסט זה עוסק בשם משפחתו של ראש הממשלה הראשון- דוד בן גוריון, שהפך להיות מותג של ממש.
אין כיום עיר בישראל שאין בה רחוב על שמו, הוא מתקשר לרבים עם חוויית חוצלארץ ושיבה הביתה והפך למושג בסיסי ברשימת הדברים הכי ישראליים. וזה לא אנחנו אמרנו. אלו התקווה 6..
התחקות אחר מקורות שם המשפחה המפורסם, מסייעת לנו להכיר טוב יותר את האדם שמאחורי המנהיג הדגול ואולי מזמנת לנו מחשבה על הדברים שאנחנו יכולים לבחור לאמץ לזהותנו כדי לחיות את החלומות שלנו.
דוד בן גוריון נולד בכלל כדוד יוסף גרין. בשם 'בן גוריון' הוא אימץ בגיל 24. 24!! קצת מאוחר לשינוי שם לא? אז זהו.. שאף פעם לא מאוחר מדי.. כמפורסם באתר ראש הממשלה: הוא נולד בפלונסק שבפולין ב1886, והיה תלמיד בינוני שלא סיים את לימודיו ולא הצליח להתקבל לאקדמיה. ילד חולם ויצירתי שלא מצא עצמו באף מסגרת. אז הוא יצר לעצמו אחת. בשנת 1900 כשהוא בן 14 בלבד, הוא הקים את אגודת 'עזרא' שהיוותה כתובת עבור צעירים המעוניינים לעלות לארת ישראל ועודדה שימוש גובר והולך בשפה העברית שעד אז הייתה מדוברת כמעט אך ורק במסגרות ובטקסים הדתיים.
איך מחיים שפה עתיקה ולא רלוונטית לחיים הבועטים של תחילת המאה ה-20 כשהיידיש נטועה עמוק בהווי התרבותי המרחבי?
איך מתחברים לארץ רחוקה בה האקלים, האוכל, התשתיות ותנאי החיים שונים כל כך מאלו הקיימים באירופה המתועשת והמתחדשת של תחילת המאה ה-20?
על ידי השם. שם הוא זהות. הוא חלק מאיתנו. הוא מחבר אותנו לעבר שלנו, למעגלי השייכות שלנו, מבליט מאפיינים יחודיים בנו.
וזה בדיוק מה שדוד יוסף גרין עשה.
על פי כתביו של יוסף בן מתתיהו (הוא יוספוס פלביוס), תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, יוסף בן גוריון היה גיבור על יהודי במאה הראשונה לספירה. הוא היה מפקדה הצבאי של ירושלים בשנים הראשונות של המרד הגדול ברומאים. זה שבו נלחמו מעטים מול רבים. שבו היה ברור שהסיכויים קלושים אבל החלום למדינה יהודית אוטונומית היה חזק מכל הגיון. יוסף בן גוריון האמין בחלום הזה. הוא חי עבורו ומת עבורו.
דוד יוסף גרין ביקש לחבור לשושלת ארוכה של מנהיגים. של ישראלים. של חולמים ואנשי מעש.
דוד בן גוריון אכן היה לאחד מהם.
*** התמונה באדיבות לשכת העיתונות הממשלתית, מתוך אתר פיקיויקי