קבלת השבת היא טקס יהודי הנערך לכבוד השבת ביום שישי לפני כניסת השבת בבית הכנסת עצמו.
טקס המחייב במניין
על פי האתר 'לקסיקון לתרבות ישראל' עולה כי גרסה של קבלת השבת כטקס ייחודי המזמן 'זמן אחר' התקיים עוד בתקופת המשה והתלמוד "רבי חנינא היה עומד בערב שבת בשעת בין הערביים וקורא: בואו ונצא לקראת שבת המלכה. ורבי ינאי היה לובש בגדי שבת ואומר: בואי כלה, בואי כלה".
הטקס אותו אנו מכיירים היום גובש במאה ה-16 בצפת על ידי האר"י (רבי יצחק בן שלמה לוריא) ותלמידיו, כאשר ישנם חלקים שאף חוברו על ידם, דוגמת הפיוט "לכה דודי" שרבי שלמה אלקבץ, אחד מתלמידיו של האר"י, כתב. פיוט זה ו-8 מזמורים נוספים נארגו לכדי אסופה אחת המושרת מאז ועד היום בקרב עדות ישראל השונות. זהו סדרם:
- לכו נרננה- מזמור צ"ה בספר תהילים
- שירו לה' שיר חדש- מזמור צ"ו
- ה' מלך תגל הארץ- מזמור צ"ז
- מזמור שירו לה' שיר חדש- מזמור צ"ח
- ה' מלך ירגזו עמים- מזמור צ"ט
- מזמור לדוד- מזמור כ"ט
- אנא בכח (רק בחלק מהקהילות)
- הפיוט לכה דודי
- שיר ליום השבת- מזמור צ"ב
- ה' מלך- מזמור צ"ג
בסיום קבלת שבת נאמר קדיש יתום.
קבלת השבת כאמור אינה טקס עתיק יומין במושגים יהודיים, אך היא מושרשת עמוק בלב ההוויה היהודית ישראלית עד כי כיום ישנן קהילות מגוונות שאינו מזוהות עם הזרם הדתי אורתודוכסי, המקיימות טקסי קבלת שבת, כאשר לבסיס המארג הטקסי שגיבשו המקובלים של המאכה ה-16, הם הוסיפו שלל טקסטים ומזמורים עדכניים יותר למשל שירים מפרי עטם של אברהם חלפי, רבקה מרים, אברהם שלונסקי, אדמיאל קוסמן, לאה גולדברג ועוד.
*** התמונה באדיבות אילנה שקולניק, מתוך אתר פיקיויקי- מאגר התמונות של ישראל