מאמר שכתב על קרבות לטרון האלוף (במיל.) שלמה שמיר שהיה מפקד חטיבה 7 בקרבות. מתוך כתב העת 'מערכות' בהוצאת צבא הגנה לישראל. בין תפקידיו היה שלמה שמיר גם מפקד חיל האויר וגם מפקד חיל הים. לקריאה המאמר שניתן לראות בו גם
כתבתו של איתן אורן ששודרה בערוץ הראשון 'לקחי אריק שרון'. חלקה הראשון עד דקה 4:35 עוסק בקרב על לטרון במבצע בן נון א' בו נפצע אריק שרון (שיינרמן אז) כמפקד מחלקת החוד. הסרט נותן רקע טוב על הקרב. חלקה השני
פרק 3 מתוך הסדרה תקומה של הטלויזיה הישראלית, "מגש הכסף- הדיפת צבאות ערב ושביתת הנשק 1949-1948" שכתב וביים תום בן מיור. בדקה 26:20 עד דקה 29:50 סיפור הקרב על משטרת לטרון, במסגרת מבצע בן נון א' – לצורך פריצת הדרך
סרטון (4 דקות) של מכללת הרצוג על תל עזקה – בעיקר העלייה לתל ותצפית ממנו, תוך התייחסות לסיפור דוד וגוליית. מהתצפית נראים תל צפית המזוהה כגת פלשתים – עירו של אכיש, וגוליית הפלשתי. ולצד מזרח עמק האלה ותל שכה, ובמרחק
שתי כתובות אבן ענקיות המוקדשות לאדריאנוס קיסר לרגל נצחונו על היהודים, נמצאו אחת בתל שלם – ליד בית שאן, ואחת בגבעת הקפיטולאום ברומא. הכתובות מעידות עד כמה המרד ודיכויו לא היו אירועים קטן מבחינת הקיסר הרומי. זו הכתובת שנמצאה בחפירות בתל
מאמר שכתב הרמטכ"ל לשעבר משה דיין ,שהיה אז כבר שר הבטחון, לכבוד יום העצמאות העשרים למדינת ישראל, שנה אחרי נצחון מלחמת ששת הימים. בשלושת העמודים הראשונים של המאמר דיין מנתח את סיפור הקרב של דוד וגוליית. ניתוח חד ומעניין. בסוף
כתבה (11 דקות) של חן ליברמן בערוץ 10 המציגה את האתר חרבת קיאפה ואת הבסיס לזיהויו בצורה תמציתית ובהירה. (ההקדמה של הקריינית בערוץ 10 לא מתאימה כל כך לתוכן הכתבה, אז מי שמחפש כתבה על דוד וגוליית שלא יחפש כאן)
הרצאת TED של מלקולם גלדוול בנושא הקרב בין דוד וגוליית. בתחילת ההרצאה הוא מתאר את הקרב פחות או יותר כפשוטו. החל מהדקה ה5:30 הוא נותן את הקריאה שלו על הקרב הוא מציג את הדברים בצורה שמסבירה את הנצחון של דוד על
מצורפים שלושה מאמרים מצויינים על חרבת עתרי. מאמרון קריא וידידותי של ספי בן יוסף על חרבת עתרי. לקריאה מאמר מקיף ומדעי על חרבת עתרי של הארכאולוגים בועז זיסו ואמיר גנור מתוך כתב העת קדמוניות. לקריאה מאמר של רבקה שפק ליסק
סרטון קצר (5:40) של מכללת הרצוג על חרבת עתרי. הסרטון מראה בצורה קצרה וקולעת את עיקר הנקודות החשובות באתר: על מקור השם עתרי, מערכות המסתור, בית הכנסת, מקוואות הטהרה, קבר האחים, אתרים נוספים באזור. (זהירות – ספויילר 🙂 מצויין לאלו
שירו של אצ"ג (- אורי צבי גרינברג) משורר, איש תנועת חירות וחבר כנסת מטעמה בכנסת הראשונה. אצ"ג כתב את השיר בשנת 1930 והוא מתייחס לטראומה הקשה של מאורעות תרפ"ט שארעו בקיץ שלפני אותה שנה, בהם נרצחו בטבח נוראי רוב יהודי
קישור למאמר קלאסי וחשוב מאד על המרד, של ההסטוריון דוד פלוסר באתר 'דעת'. המאמר נכתב בשנות ה60 של המאה הקודמת אבל הוא עדיין חשוב לקריאה כביום כתיבתו. לקריאה פלוסר, במבט של היסטוריון שהיתה לו נגישות טובה למקורות הרומיים, מביא בתחילת
שני חלקי מאמר מרתק של הבלוגר אלי אשד, חוקר תרבות מצויין שמתחקה כאן אחר היווצרות והתפתחות מיתוס האריה ומרכיבים מיתיים אחרים בסיפורי בר כוכבא. בחלק הראשון של המאמר – מביא אשד את מחקרו של הרן שני כיצד התפתח מיתוס בר כוכבא
מובאים כאן דבריו של יגאל ידין, מתוך דיון שנערך בתנועה הקיבוצית בשנת 1983, בעיצומו של הפולמוס שנפתח עם הוצאת ספרו של יהושפט הרכבי שטען כי צריך להפסיק לחנך על ערכי מרד בר כוכבא שכן הוא היה הרפתקן מדיני שהביא חורבן
כתבה קצרה (2:30 דקות) מהערוץ הראשון על מציאת כתובת הקדשה לקיסר אדריאנוס, הקיסר שהביס את בר כוכבא, באזור שער שכם בירושלים. זהו למעשה חציה השני של כתובת אבן שחציה הראשון נמצא כבר לפני 100 שנה אך רק עכשיו עם מציאת